|
|
עמוד:7
7 האדמו''ר החלוץ, "מייסד קרית אתא" ? הערים והעיירות ממזרח אירופה, ואת כמיהתם לציון הם ספגו ב"חדר" ובבית הספר היהודי . בשנים 1919 - 1923 עלו לארץ כשלושים וחמישה אלף יהודים . זו הייתה עלייה בקצב שלא נודע לפני כן . מספר היהודים שהגיעו לארץ ישראל בתקופה זו ועד לסוף שנות העשרים היה גבוה מסך כל המהגרים היהודים שבאו לארץ בשלושים ושתיים שנות העלייה הראשונה והשנייה . דבר זה שינה באופן משמעותי את הרכבו ואופיו של היישוב היהודי בארץ . אנשי העלייה השלישית מצאו מסגרות ארגוניות ורעיוניות שהיוו את הבסיס לקליטתם . העולים שזה מקרוב באו הקימו יישובים חדשים, התיישבו בעריה 7 ובמושבותיה של ארץ ישראל, הכו בה שורשים ופתחו בחיים חדשים בארץ החדשה . בשנת 1924 חלה התעצמות בעלייה לארץ, ובה עלו 14,000 יהודים ; ובשנה שלאחריה עלו 35,000 יהודים נוספים . תקופה זו עד שנת 1929 כונתה העלייה הרביעית . לעומת בני העליות השנייה והשלישית, שבהן היו רוב העולים אנשים צעירים, רווקים וחסרי אמצעים, בעלייה זו באו לרוב יהודים בעלי משפחה, אנשי המעמד הבינוני . קצב הבנייה וההתפתחות בארץ בעקבות עלייה המונית זו היה ללא תקדים, ועורר תחושה כי החזון הציוני הולך והופך לממשות חיה . גם נקודות ההתיישבות של החסידים באזור כפר אתא, טבעון וג'דה נמנו עם ציבור גדול זה . דבר זה אופייני היה לדמותה של העלייה הרביעית, כי חלק ניכר מהיישובים החדשים שהוקמו בשנים 1924 - 1926 8 היו של אנשים דתיים, שנשאו את ליבם לחיי כפר ועבודה חקלאית . כמחצית העולים באו מפולין, והם שהיוו את חוט השדרה של העלייה הרביעית והטביעו בה את חותמם . העלייה מפולין גדלה בעיקר מחמת המשבר הכלכלי החמור שהחל ב- 1924 . כחלק מהתמודדותה עם המשבר הכלכלי הטילה ממשלת פולין מיסים כבדים והפגינה מעורבות-יתר במשק הפרטי באמצעות מניפולציות באשראי, ואלה אפשרו פגיעות מכוונות במפעלים היהודיים . מדיניות זו פגעה בעיקר במעמד הבינוני, וביקשה לדחוק את רגלי היהודים מעמדותיהם הכלכליות במסחר ובמלאכה . לעלייה זו קראו "עליית גרייאבסקי", על שם שר האוצר הפולני שיזם את המיסים האלה וגרם לנישול יהודים רבים מעמדותיהם הכלכליות . באותה עת צומצמו אפשרויות ההגירה לארצות שמעבר לים . בנסיבות אלו נוצר הדחף אצל יהודי הגולה והחל זרם גדול ללא 7 . ד' גלעדי, היישוב בתקופת העלייה הרביעית, תל אביב תשל"ג, עמ' 38 - 39 ; ח' גבתי, מאה שנות התיישבות, הקיבוץ המאוחד תשמ"א, עמ' 188 - 190 ; י' סלוצקי, "מהצהרת בלפור ועד למאורעות תרצ"ו", בתוך ב' אליאב ( עורך ) , היישוב בימי הבית הלאומי, ירושלים ,1988 עמ' 31 - 32 ; ג' אלרואי, "'שבי ציון' או 'אמיגרנטים בהולים' ? התחדשות ההגירה היהודית לארץ ישראל בתקופת הממשל הצבאי, 1918 - 0291", קתדרה 164 ( 2017 ) , עמ' 52 . 8 . היישוב בתקופת העלייה הרביעית, עמ' 90 - 91 ; מ' ליסק, "עלייה, קליטה ובניין חברה בארץ ישראל בשנות העשרים ( 1918 - 1930 ) ", בתוך מ' ליסק ואחרים ( עורכים ) , תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 284 .
|
|