מבוא

עמוד:13

מבוא | 1 ( א ) הפוליטיקה אצל הרי״ד מעוגנת בסוציולוגיה . אי אפשר להפריד את המנהיג האידאלי מהקהילה שהוא משתייך אליה . אני רוצה להראות, ש״חזון ומנהיגות״ מציג את הקהילה היהודית כדגם קלסי של קהילה מסורתית, גמיינשפט במינוחו של פרדיננד טוניס . כלומר הוא טען במובלע, שהיהדות הטרימה כביכול את הדיונים של הסוציולוגיה הגרמנית בשלהי המאה ה- ,19 ויצרה קהילה מסורתית איכותית ואידאלית . ולא זו בלבד, אלא הקהילה המסורתית, ״קהילת הברית״ בלשונו, איננה סובלת מהקשיים שבתורתם של טוניס וסוציולוגים אחרים בעוד שהיא נהנית מהיתרונות שבה . ( ב ) הפנייה למנהיג כאדם . התאוריה הפוליטית של הספרות הרבנית של ימי הביניים, במיוחד בספרד, בפרובנס ובאיטליה, הייתה מעוגנת בתפיסת הנבואה, והושפעה במישרין ובעקיפין מהפילוסופיה השכלתנית המוסלמית בימי הביניים . פילוסופיה זו עסקה רבות בדמותו של המנהיג האידאלי . במקביל הושפע הרי״ד גם מהפנומנולוגיה והאקזיסטנציאליזם . התורות הפילוסופיות הללו הפנו את תשומת הלב לתודעה ולאישיות הממשית . בעקבותיהן התמקד אף הרי״ד בתאוריה הפוליטית שלו בדמותו של המנהיג האידאלי, בתכונותיו ובתגובותיו . ״חזון ומנהיגות״ הוא ספר שעבר כאמור עריכה כבדה . כמדומה שאותות העריכה שלו ניכרים לפחות כמו בכרכים אחרים שיצאו לאחר פטירת הרי״ד, ואולי אף יותר . לעיתים התרגום האיכותי ביותר של אביגדור שנאן מחפה על היעדר עקיבות של הטקסט, אולם עדיין הטקסט חסר מיקוד במקרים לא מעטים, ומפליג לנושאי-משנה שאינם קשורים בקשר לכיד לדיון במנהיגות אידאלית . על כן במידה מסוימת נאלצתי לעיתים להציג נרטיב של ספר שכולו בעצמו נרטיב לסיפורי המקרא במגמה לעמוד על דעתו של הרי״ד בתאוריה הפוליטית שלו . בדיון על ״חזון ומנהיגות״ נראה, שלסביבה הדרשנית שבה התחבר הספר יש משמעות רבה לתכניו . במסות שונות הבחין הרי״ד בין ממד ״חיצוני״, 7 באותה מידה טען הרי״ד, שאת התהליך ההיסטורי אי אפשר להפריד מהקהילתיות . ראו ד׳ שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ׳יק, רמת גן תשפ״ב, ד, עמ׳ 227 - 228 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא