|
|
עמוד:11
מבוא | 11 יעילות ביהדות מאשר בדתות אחרות . הפולמוס של הרי״ד לא היה רק בין- דתי . כשכתב את ״איש ההלכה״ ביקש לטעון, שהלמדן וראש הישיבה הם מדענים מוקפדים יותר מאשר מדענים רגילים . ואפשר להכביר דוגמאות נוספות . בכרכים הקודמים עסקתי בעיקר באסכולות הפילוסופיות שהטביעו את חותמן על הרי״ד, ובמיוחד האידאליזם ההכרתי, הפנומנולוגיה של הדת והאקזיסטנציאליזם . בדיונים הנשענים על האידאליזם ההכרתי אף הסתייע הרי״ד בתפיסה הקונבנציונליסטית בפילוסופיה של המדע . בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה התוודע הרי״ד באופן אינטנסיבי לפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית . בכרך הרביעי אף הצבעתי על זרם נוסף שהיה בעל השפעה מכרעת על הגותו החברתית והפוליטית של הרי״ד, והוא הסוציולוגיה בגרמניה בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 ; ובכרך הנוכחי אני מבקש להרחיב את הדיון בהשפעתו . בזרם זה, שעימו נמנו פרדיננד טוניס, מקס ובר, גאורג זימל, פרנץ בועז ואחרים, היו הוגים שהתמודדו עם החברה הקפיטליסטית המתועשת, והנגידו אותה לחברה העתיקה והימי-ביניימית . בהגותם היה לא מעט מהרומנטיקה ומההתרפקות על העבר ( ההיסטורי או המדומיין ) , שבו הקהילה הייתה אורגנית ואוטופית, ועל כן היא התאימה לאופי הגותו של הרי״ד . זרם זה משתייך לשלושת הזרמים הראשונים שהשפיעו על הרי״ד מבחינה זו שהוא עיצב את השקפת עולמו בתקופת לימודיו באוניברסיטת ברלין . אני ממשיך בכרך זה לשמור על התיקוף של הגות הרי״ד, אף שלא מדובר בקביעות חד-משמעיות . התיקוף נעשה על פי עקרונות אלה : ( א ) התיקוף מתייחס אך ורק לכתבים שהופיעו בחיי הרי״ד ולאחר פטירתו . אף שקלטות רבות של שיעורי הרי״ד אבדו עדיין נותרו קלטות כאלה . ( ב ) התיקוף מובהר לאור המתודות שהשתמש בהן הרי״ד . ( ג ) התיקוף נעשה על פי מקורותיו של הרי״ד . 2 שני האחרונים היו יהודים . ראו A . Morris - Reich, The Quest for Jewish Assimilation in Modern Social Science, New York 2008 .
|
|