|
|
עמוד:5
שמו של הספר, סְמֵן : מקור המעיין של יהודי אתיופיה , נועד לבטא הן מאפיין פיזי והן מאפיין רוחני של הרי סְמֵן, ובייחוד של המרכז הדתי החשוב ביותר שבהם עבור הקהילה — סְמֵן מְנַטַה . בקרב הקהילה המונח "סְמֵן" מתייחס גם להרים וגם לכפר סְמֵן מְנַטַה, ככה שכפל המשמעות בא לידי ביטוי בשם . המאפיין הפיזי הוא מעיינות ווְסְתַה צֶגַי — מקום זה, שנחשב למקום הקדוש ביותר של הקהילה בהרי סְמֵן, מבטא את אתוס הגבורה של הקהילה במלחמותיה נגד הממלכה הסולומונית הנוצרית . קיומו של המקום הקדוש בעמק סְמֵן מְנַטַה הוא מה שהוביל להתפתחות המרכז הרוחני במקום, המרכז הגדול האחרון ( במקביל למרכז באָצַ'רְגֵה שבדֶמְבְּיַה ) של המֶלוֹכְּסֵווֹץּ' של הקהילה . המאפיין הרוחני הוא תפקידו של המרכז הדתי — בהיותו המרכז הגדול האחרון של המֶלוֹכְּסֵווֹץּ' הוא היה הסמכות הדתית העליונה של בני הקהילה בחלקים נרחבים של אתיופיה, המקום שאליו הגיעו ממרחקים כדי לקבל הכשרה והסמכה לכהונה . כך שהוא בבחינת מעיין המרווה את הקהילה גם מהבחינה הרוחנית . לקהילה יש כמובן מרכזים נוספים, שמילאו בתולדותיה תפקיד לא פחות מרכזי וחשוב מזה של סְמֵן . קוּאַרַה, לדוגמה, הייתה על פי המסורת אחד המקומות הראשונים שבהם ישבה הקהילה באתיופיה והייתה גם מרכז ראשון במעלה של ההנהגה הרוחנית שלה . לכל אזור שבו ישבה הקהילה יש היסטוריה חשובה, ייחודית ומעוררת השראה . אנו מקווים שבעתיד הקרוב נתעד כמה שיותר את המורשת הייחודית של כלל האזורים האלו וננגיש אותה לקהל הרחב .
|
|