|
|
עמוד:12
12 פרק ראשון באמת קיים, וגם בהגדרות המקצועיות והחוקיות לא נמצאה הגדרה ברורה ומוסכמת על כך . לא נותר לנו אלא להבין שהחלוקה בין דמיון מודרך לבין היפנוזה לא קיימת באופן דיכוטומי, ומדובר בהשתנות על פני רצף . בשונה ממתג חשמלי שיכול לכבות את האור שמחוללת המנורה, בטבע לא קיים כיבוי אורות . השקיעה היא תהליך ולא נקודת זמן יחידה, ולכן נדרשים שומרי השבת להישען על הגדרות של חכמים לגבי שעת כניסת השבת ושעת יציאתה . כאן המקום לכמה מילות הרגעה : מי שלא למד היפנוזה ומי שלא יודע כיצד להפעיל אותה, גם אם ילמד דמיון מודרך, אינו עושה היפנוזה בהגדרת החוק מכיוון שאינו יודע לעשות אותה . שכן אם לעשות היפנוזה היה כה פשוט, לא היה צורך בקורס היפנוזה ארוך, מורכב, עם התמחות ובחינה בסופו . ההתקדמות המקצועית והמדעית בתחום ההיפנוזה גורסת כי כל היפנוזה היא בפועל היפנוזה עצמית . המהפנט אמנם מנחה את המטופל המהופנט, אולם מי שעושה את התהליך הוא המטופל עצמו . הבסיס להבנה זו הוא התופעה של טרנס היפנוטי ספונטני הנוצר לבד וללא מהפנט מוסמך . ולהלן שתי דוגמאות לכך : קורה לנו שכאשר בסוף יום אנחנו פושטים את הבגדים לקראת המקלחת המרעננת, ומגלים כתם כחול של שטף דם קטן על הרגל . לא זכור לנו מתי זה קרה, ומה גרם לכך . ברור שקיבלנו מכה משמעותית מספיק כדי שייווצר שטף דם תת-עורי, אולם לא ברור איך לא שמנו לב לכך ואיך לא חווינו כאב . התשובה היא שברגע שהתרחש האירוע היינו במצב היפנוטי ספונטני, ככל הנראה משום שהיינו מרוכזים במשהו חשוב באותו רגע . דוגמה אחרת היא זוג בחדר השינה, לאחר שחזרו מבית החולים עם התינוק שזה עתה נולד . האם קשובה מאוד לקולות שמוציא התינוק, והיא מתעוררת מכל רעש חלש ובודקת את שלומו . באותה העת, באותו החדר ובאותה מיטה, שוכב האב ולא שומע דבר, לא מתעורר באופן ספונטני וממשיך לישון . בשניהם התקיים תהליך היפנוטי ספונטני, המשתקף בכך שנוצר במוח "פילטר", כאשר אצל האם הוא הגדיל את הרגישות לרעשים עדינים ואצל האב הוא הקטין את הרגישות לאותם רעשים בדיוק . וזה אחד מהמאפיינים של המצב ההיפנוטי .
|
|