|
|
עמוד:11
בנימה אישית 11 לחקור ולנתח מושגים באמצעות ניתוחים לוגו-לשוניים . בעקבות החקירות האלה השתנה חלק גדול מהשקפות העולם שלי באופן מהותי, ולא מעט "קתדרלות קוגניטיביות" שבניתי לעצמי במהלך חיי באמצעות דוגמוֹת ואמונות לא מבוססות קרסו לחלוטין . החוויות האלה השפיעו באופן משמעותי על צורת החשיבה שלי, הקטינו את הדיסוננס הקוגניטיבי שאפיין אותה, ובכך למעשה הפחיתו את המתח והחרדה הסמויים שבהם הייתי שרוי בגלל אותו דיסוננס . בשלב זה, התחלתי להבין כי חלק משמעותי מהבעיות שעולות במהלך חיינו ניתנות לפתרון ( לפחות באופן חלקי ) באמצעות רפלקסיה פילוסופית על רבדיה של החשיבה שלנו, זו המשתקפת מתוך השפה שבה אנו משתמשים ביום-יום ובמדע . תובנה זו השתרשה בתוכי באופן משמעותי בעקבות קריאתי בכתבים המרתקים של גוטלוב פרגה ( 1848 - 1925 ) וכמה מן הפילוסופים האנליטיים של השפה שבאו בעקבותיו . מעיקרון ההקשר של פרגה, שאודותיו אפרט בהמשך, למדתי שיחידת המשמעות הבסיסית ביותר בשפה היא המשפט . המשפט מייצג את תוכן המחשבה שלנו, ובמובן מסוים הופך אותה לפומבית . מאחר שמשפטים הם במהותם פומביים, גם המחשבות שלנו הן פומביות וניתנות לתפיסה ופרשנות ישירה של הזולת . לפיכך, אם אנו רוצים להבין את המחשבה, אנו חייבים לחקור את השפה . דהיינו, כדי להבין את מבנה העולם ואת מה שניתן לדעת אודותיו, מוכרחים לנתח קודם כל את השפה שלנו באופן מעמיק, החל מרמת הטיעונים ( אוסף הנחות ומסקנה ) , הטענות ( משפטים / פסוקי חיווי ) , המילים / מונחים וכלה במושגים העומדים מאחוריהם . ללא ניתוח מושגי כזה, קשה מאוד להכיר את העולם שבו אנחנו חיים או לדעת משהו אודותיו, משום שאת כול מה שנרצה לומר עליו אנחנו יכולים לומר רק באמצעות השפה . אני סבור כי תהליך אנליטי-מושגי זה כשלעצמו הוא תרפויטי ועשוי לשחרר את רוח האדם מאמונות שגויות ומדוגמות לא מבוססות שעליהן הוא מבסס את חייו בדרך כלל ללא עוררין . מקורן של אמונות ודוגמות אלה באותן הטעויות הכרוכות בשפה, אשר פרנסיס בייקון ( 1561 - 1626 ) נהג לכנותן "טעויות של שוּק" . הדוגמות והאמונות
|
|