|
|
עמוד:12
12 | מטפלים בחרדה חברתית מילולית הורית, הגנת-יתר הורית, דחייה הורית ופסיכופתולוגיה של ההורים . גם אירועים טראומטיים בילדות נמצאו קשורים בחרדה חברתית . בקרב קורבנות תקיפה מינית או גופנית בילדות נעים שיעורי חרדה חברתית בין % 20 ל- % 46 ( 2010 , Clark & Beck ) . קלארק ובק ( 2010 , Clark & Beck ) טוענים שחוויות חברתיות שליליות, בעיקר בשנות הילדות והנעורים, תורמות להתפתחותה של חרדה חברתית . אבל הקשר מורכב : סביר שילדים ביישנים וחרדים חווים יותר אירועים חברתיים שליליים בהשוואה לילדים לא חרדים, בין השאר, משום שהסגנון הבין-אישי שלהם מעורר פחות תגובות חיוביות מהזולת . החוקרים משערים שהגורם הקריטי בהתפתחות ההפרעה הוא הפרשנות השלילית שהאדם הביישן או החרֵד חברתית מייחס לאינטראקציות חברתיות עם אחרים . מצבים נלווים ותחלואה משותפת ( קומורבידיות ) כ- % 75 מהסובלים מחרדה חברתית סובלים מהפרעה אחת נוספת או יותר . במחקר אמריקאי ( NCS ) מקיף שבדק מעל 9,000 נבדקים נמצא ששיעור התחלואה המשותפת הגבוהה ביותר היה עם חרדה מוכללת, פוסט-טראומה, דיכאון מז'ורי, הפרעת קשב וריכוז עם רכיב היפר-אקטיבי והתמכרות לסמים ( 2005 , . Kessler et al ) . גם אנשים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה סובלים לעיתים קרובות מחרדה חברתית ( 2013 , . Langdon et al ) . רמה גבוהה של חפיפה נמצאת גם בין חרדה חברתית לבין הפרעת אישיות נמנעת . שתיהן מתאפיינות בדפוס נרחב של אי-נוחות, אינהיביציה ופחד מביקורת שלילית במצבים חברתיים . אילמות סלקטיבית נחשבת היום ביטוי ספציפי של חרדה חברתית . קלארק ובק ( 2010 , Clark & Beck ) מציינים שנוכח שיעורי הקומורבידיות הגבוהים יש לכלול הערכה קפדנית של דיכאון מז'ורי, חרדה מוכללת, פוביה ספציפית, אגורפוביה ושימוש לרעה בחומרים .
|
אריאל חן
|