|
|
עמוד:11
חרדה חברתית | 11 בחינה עצמית ביקורתית וניתוח ושחזור של ההתנהלות בדיעבד, "פישלתי ? או לא ? " וכדומה . הניתוח ממקד את האדם בשלילי, מתעלם מהחיובי ומחמיר את הבעיה . בסיס הבעיה אינו ההתנהגות עצמה . נדיר שאדם אכן יתנהג באופן משפיל . גם תסמיני החרדה הרבה פחות בולטים ופחות נראים מכפי שהאדם חושש . לב הבעיה הוא שהאדם תופס עצמו כמועד לדחייה, ואת "הקהל" כביקורתי ושיפוטי . לאנשים עם חרדה חברתית יש לעיתים סטנדרטים גבוהים ונוקשים לגבי תפקוד חברתי, רצון עז לעשות רושם טוב, וספקות רבים לגבי יכולתם להשאיר רושם טוב ( 2010 , Clark & Beck ) . למעשה, אנשים עם חרדה חברתית חוששים גם מהערכה חיובית של הזולת, שכן זו מעלה חשש שיאכזבו בהמשך . חרדה חברתית קיימת בכ- % 5 – % 12 מהאוכלוסייה . זו הפרעת החרדה הנפוצה ביותר, ההפרעה הרביעית בשכיחותה מבין כל ההפרעות הפסיכיאטריות ( 2005 , . Kessler et al ) . רבים אחרים סובלים מביישנות פחות קיצונית ( 2005 , Belzer ) . חלק ניכר לא יפנו לקבלת סיוע בשל תחושת בושה . רבים מהסובלים מחרדה חברתית מאמינים שזה האופי שלהם ולכן לשיטתם אי אפשר לשנות דבר . לעיתים הם יפנו לטיפול רק לאחר ששקעו בדיכאון או לאחר שמתעורר צורך עז אחרי שנים של חיים מצומצמים ומוגבלים . הגורמים לחרדה חברתית חרדה חברתית שכיחה בקרב בני משפחה . אדם שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם חרדה חברתית ( המוכללת לכמה מצבים ) , נמצא בסיכון של פי עשרה לסבול בעצמו מחרדה חברתית ( Merikangas et al . , 2003 ) . נטען כי גנטיקה תורמת כ- % 30 – % 50 להתפתחות חרדה חברתית ( 2005 , . Middeldorp et al ) . נמצא גם קשר מובהק בין קשיים שונים בילדות לבין חרדה חברתית . בין הקשיים בילדות אפשר למנות קונפליקט הורי, היעדר קשר קרוב להורה, קשיי למידה, גירושין של ההורים, תוקפנות
|
אריאל חן
|