|
|
עמוד:14
14 | מטפלים בהפרעה טורדנית-כפייתית ( OCD ) לעיתים הספק אינו סביב איום מוגדר, אלא מתבטא בתחושה פנימית שכאילו אומרת שמשהו לא נכון או לא הושלם היטב, "לא פיקס" . ויקטור פראנקל הקדים את זמנו, וכבר ב- 1946 גרס שבאו-סי-די לב הבעיה הוא אי יכולת לשאת ספק בגלל חוסר יכולת לחוות חוויה רגשית של "הושלם" ( פראנקל, "הרופא והנפש", 1946 , מהדורה 8 פראנקל הגדיר את החוויה הרגשית של האדם עם עברית : 2010 ) . או-סי-די כ"שארית שנותרה ללא טיפול״ . "מה מתרחש בנפשו של הנוירוטי הכפייתי כשהוא מתענה בספקות ? נניח שהוא מחשב 4 = 2× 2 . במקרה הקונקרטי הזה הוא יודע איכשהו, לפני שעולים בו ספקות, שהחשבון נכון, ובכל זאת הם עולים בו . ׳עליי לעשות את החישוב שוב׳, אמר פעם חולה אחד, ׳אף שאני יודע שעשיתי אותו נכון׳ . מבחינה רגשית, הוא חווה כעין שארית שנותרה ללא טיפול ! האדם הנורמלי מסתפק בתוצאות של החשיבה כשאין עוד מה לשאול, ואילו החולה בנוירוזה כפייתית חסר את ההרגשה הפשוטה המלווה את החשיבה . במקרה זה של החישוב 4 = 2× 2 , הוא אומר : ׳ככה זה ולא אחרת׳ . מה שהאדם הנורמלי חווה כאן הוא הוכחה, ומה שחסר אצל הנוירוטי הוא הרגשת ההוכחה הזאת . אצל הנוירוטי הכפייתי ההוכחה לעולם אינה מספקת" ( פראנקל, 1946 , מהדורה עברית : 2010 , עמ' 195 ) . תובנה לחוסר ההיגיון : תובנה בהקשר זה היא מידת ההבנה של האדם שהאובססיה חסרת היגיון או מוגזמת . בניסוח אחר : עד כמה האדם מאמין שהאובססיה תתממש אם לא יבצע את ההתנהגות הכפייתית . הרוב המוחלט של הסובלים מאו-סי-די הם בעלי תובנה תקינה . היינו, לפחות בחלק מהזמן הם מודעים לכך שהאובססיות חסרות 8 תודה למורן קורן על ההפניה לספר "הרופא והנפש" .
|
אריאל חן
|