פרק 1. דיכאון

עמוד:14

14 | מטפלים בדיכאון הגורמים לדיכאון דיכאון הוא הפרעה מורכבת והיא נובעת מיחסי גומלין בין תורשה, סביבה וגורמים פסיכולוגיים . הערכות לגבי השפעת גורם התורשה נעות בין % 37 ל- % 66 . נראה שפריצה מוקדמת של דיכאון קשורה בגורם תורשתי חזק יותר ( , Sullivan , Neale , & Kendler 2000 ) . שינויֵי חיים משמעותיים, לחץ מתמשך וטראומה נמצאו כגורמי סיכון לדיכאון . דיכאון קשור גם בהיעדר הזדמנויות חברתיות, כגון השכלה נמוכה וחשיפה לאלימות ( 2009 , . Vikram et al ) . קונפליקט זוגי קשור בדיכאון, הן בקרב נשים הן בקרב גברים ( Beach et al . , 2008 ) . גם התאלמנות וגירושין מהווים גורמי סיכון לדיכאון ( 1989 , Klerman & Weissman ) . סליגמן ( 2000 ) רואה בשינויים חברתיים עמוקים גורמים לדיכאון : שינויים אלו הם במהותם מַעבר מחברה המדגישה קולקטיביות לחברה המדגישה אושר והערכה עצמית גבוהה, דוחפת לחתירה לסיפוק אישי רב יותר ולשאיפה לחירות אישית . חברה כזאת גורמת להתרחקות הדרגתית ממעורבות אישית בנושאים החורגים מעולמו של הפרט, כגון דת, מדינה, משפחה . בניסוח תמציתי : אם אתה שואף להצלחה רק בזכות עצמך, במקרה של כישלון תייחס את כולו לעצמך . אדם המטפס למעלה לבדו עלול גם לצנוח לבדו . טיפול תרופתי בדיכאון שימוש בנוגדי דיכאון לטיפול בדיכאון הוא פרקטיקה יעילה ושכיחה בקרב רופאי משפחה ופסיכיאטרים . במחקר מקיף ( , . Furukawa et al 2018 ) נבחנו על פי קריטריונים אחידים 522 ניסויים קליניים בקרב 116,477 משתתפים . כל נוגדי הדיכאון שנבדקו נמצאו יעילים יותר מטיפול דמה ( פלצבו ) .

אריאל חן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר