|
|
עמוד:12
11 ב מ קום מ ב ו א יידעו מי מיסב עימהם, קל וחומר בהדפסת ספרים אין ראוי לנו להשתתף עם אנשים אשר לא נדע דרכיהם ומחשבותם . כי אולי, תחת אשר קיווינו להואיל - נזיק, כי יתכן שנהיה אנחנו סיבה להוסיף לַסֵּפר ההוא קוראים ועל ידי כך יפוצו מעיינות השקר החוצה, יותר ממה שהיה אם היו הדברים הרעים נדפסים לבדם . . . ' אז אמרתי לתלמידיי וידידיי, וראיתים בשמחה להתנדב לי להלוות לי הכסף הצריך להוצאות הדפוס . . . על כן גיליתי מחשבותי לידידי היקר, יהושע השיל שור ומיד ענה דודי ואמר לי כי אין צורך לקבץ כסף מכיסים שונים, כי הוא לבדו יַזיל זהב מכיסו ככל הצריך להוצאות הדפוס ואחר כך ישתדל על ידי מכיריו ואוהביו למכור את הספרים עד שוב צרור כספו אליו . . . . אם כך, הדילמה ברורה : מצד אחד, אומר שד״ל, אני רוצה לבחור את האכסניה בה יפורסמו דברי, אך מצד שני - הדבר מחייב מקורות כספיים שאינם עומדים לרשותי . ושד"ל כידוע היה עני מרוד, ולכן היה עליו לחשוב על חלופה אחרת . ואולם, בהמשך הוא חזר לפרסם בעיתוני התקופה כמקודם . והוא מסביר : כן אנוכי, זה שנתיים ימים, מרוב שיחי וכעסי, בראותי תהילות שפינוזה כתובות אצל דברַי בפירוש המקראות, התעוררתי לבנות את בית האוצר הזה . . ולא עברו ימים מעטים וחזרתי למנהגי להיות נדרש לכל דורשַיי, כי ראיתי כי כך היא חובתי וכך ראוי לי לעשות, לזרוע תורה ותושייה כפי כוחי בכל מקום שידי מגעת . . ומובטח אני שיימצאו בין חכמי הדור שלושה אנשים שיצדיקו חרטתי ויאמרו לי מותר לך מותר לך . . ויסלחו לי אם בתוך כך לא בניתי לשכה אחרת בבית האוצר . כלומר - לא הוספתי כרכים נוספים ל'בית האוצר' . ואולם : למרות הכל, ניסה שד"ל את מזלו גם בטכניקה אחרת, בשני ספרים, בשיטה דומה, כמעט חופפת : בסיפרו שעליו דיברנו קודם, Grammatica della Lingua Ebraica ] דקדוק השפה העברית [ , וב . . . ספר ישעיהו ! את שניהם הוא פרסם באותה השיטה : במקום בספר אחד ) כבד ודו לשוני . ( - בשבעה Fascicoli ) קונטרסים ( , בהפרש של שנה - שנתיים האחד מהשני . את שני הספרים הוא החל לפרסם בערך באותה השנה ) 1855 ( , ובשניהם, החוברת השביעית ) והאחרונה ( הוצאה ע"י בניו, POSTUMO כלומר אחרי מותו ) 1865 ( . עבור כל אחד משניהם מצא שד"ל מה שנקרא בימינו 'ספונסר', יה"ש ) יהושע השיל שור ( לדקדוק ואברהם כהן
|
יונתן בשיא
|