|
|
עמוד:7
מוערכת המציאות, והן בהתקדמותם שלהם אל הפתרונות המקובלים עליהם . לא הייתה זו עבודת ייעוץ . החוקרהמתערב מבקש בעבודתו להביא את האנשים למודעות המערכת המושגית שלהם . כלומר להבין את עצמם, את הדרך בה הם עצמם בוחנים את מציאותם ואת גבולותיה ומרחביה ואת כיווני השינויים שהיו רוצים להביא בה; להבין תוך כדי כך גם את הכלים המושגיים שבאמצעותם הם עושים את הבחינה הזאת . הוא מבקש להביאם להבין גם את היחס שבין הכלים האלה עצמם לבין המציאות המשתנה; בשפה המקצועית להביאם ל'חשיבה רפלקטיבית' . כיוון זה של הפעילות ההתערבותית מחייב להאיר ולו בקצרה, את התפיסה העיונית שבבסיסו . היא ייחודו השני . מסגרות הליווי של הקיבוץ הצעיר ודאי שהן 'מתערבות' על פי הגדרת תפקידיהן . ישנן גם 'סוכנויות שינוי' ו'סוכנויות בלימה' שכולן 'מתערבות' בעוצמה כזאת או אחרת . הערכת המשבר בקיבוצים מתמקדת בדרך כלל בשני תחומים בכלכלה ובמילואי כוחאדם ) 'משאבי אנושי ( . עצם ההתמקדות הזאת מצביעה על האבחון של המשבר ושל מקורו, או של הבעיה . החוקרהמחבר מציע לקיבוץ, לחבריו, לתנועה הקיבוצית ולקורא סדר אחר של אבחון הבעיה, סדר המחייב שימוש בכלי אבחון ומחקר אחרים . לא שהאבחון המקובל אינו 'נכון', אלא שאין הוא אלא רכיב במערכת מאבחנת מקפת ומהותית יותר . התפיסה העיונית ) בחלקה מבית מדרשו של גדמר בפילוסופיה ההרמנוטית ( מציעה : חברה האומרת לאבחן את בעיותיה ) ובוודאי לשם פתרונן ( מגדירה את עצמה במערכת מונחים ומושגים ייחודיים לה, שהתפתחו והשתרשו במהלך קיומה . כל 'דור' מוצא את עצמו חייב להתמודד מחדש עם הבעיות המשתנות הצומחות מן החברה עצמה ו / או מסביבתה, בעיות הנעשות לאתגרים עבורו ועבור החברה בה הוא נתון . כל פתרון הולם את הזמן, המקום וההקשר, עד להתמודדות הבאה . ההתמודדות הזאת נעשית, מדעת ושלא מדעת, בכלים מושגיים . הכלים האלה שאולים ממערכת המונחים והמושגים מחד גיסא, ומעימותם של המושגים האלה עם המציאות המשתנה . חידוד המושגים האלה, הבנת הקיים והעומד בהם
|
|