|
|
עמוד:6
פעולת המחקר התנהלה בשיטה של 'עבודת שדה' ממושכת בשני יישובים, וזאת בשוני מן הרווח במחקר המבקש להגיע בהקדם אל ממצאים ממספר רב יותר ) בדרך כלל ( של יחידות חברתיות . עבודת השדה ממושכת ומשתדלת להגיע אל כל אדם ואל כל קבוצה בקהילה הנחקרת . המחקר המדגמי, לעומתו, מאפשר תצלום ) גם תצלום חתר ונשנה ( של ממצאים מן התופעות או מן התהליכים הנחקרים והוא מאפשר ניתוח סטטיסטי, בעוד שהאנשים שהם אוכלוסיית המחקר נשארים באלמוניותם . לפיכך, המחקר המדגמי מהיר יותר בעוד עבודת השדה מחייבת זמן . עם זאת, היא מאפשרת חדירה אל תחומים אנושייםחברתיים שאינם נכללים בהשערות מקדמיות של מחקר מדגמי . זהו מחקר שדה בתקופה של שינויים מואצים . השינויים בעיצומם ואינם חלק נפרד מן המציאות החברתית הנתונה ואף לא מן הניתוח המבקש להקיף אותה ואת שינוייה גם יחד . מחקרים סוציולוגיים כבר מקובלים בקיבוץ זה עשרות שנים . קהילות קיבוציות התנסו כבר גם במחקרי עבודת שדה בנוסח 'תצפית משתתפת' המקובלת באנתרופולוגיה החברתית . שלל מחקרים התנהל ומתנהל בתחומים של חינוך, מינהל וארגון ופסיכולוגיה לענפיה . ייחודו הראשון של המחקר המוצג בזה בהיותו מחקר 'התערבותי', הדינמיקה של הפעילות המחקרית כרוכה בדינמיקה החברתית של הקהילה והיא מכוונת ומותאמת ביודעין אל המשתנה ואל האמור להשתנות בתוך רצונם המודע של האנשים, שהם הנושא האנושי של הקהילה והם מושאי המחקר גם יחד . פעילויות 'התערבותיות' כשלעצמן גם הן מקובלות בקיבוצים לאו דווקא במחקר . בראש ובראשונה נזכיר את פעילותם הענפה של אנשי המכון לייעוץ ארגוני וחברתי בתנועה הקיבוצית ושל המסגרות שקדמו לו . כמוכן מזמינים קיבוצים פעולות סקר חדפעמיות והמלצות לשינויים ארגוניים מסוכנויות וממכונים מקצועיים . ודאי, גם לאלה הנחות עיוניות, בין שהן גלויות, בין שהן סמויות . המאפיין את המחקר ה'התערבותי י שלפנינו הוא בכך, שעבודת השדה הממושכת הפעילה בתהליך הדרגתי ומתמשך את כלל אנשי הקהילה ) הנושאים האנושיים שלה ( ובשלבים מוגדרים הן ב'הגדרת הסיטואציה', הן בחידוד הכלים המושגיים שבאמצעותם
|

|