|
|
עמוד:14
| מיתוס או מציאות 14 במקביל לעיתונות הכתובה, התפתחו בעשורים האחרונים של המאה העשרים ערוצי האינטרנט ורשתות תקשורת – תקשורת המונים חדשים, נוסף לרדיו ולטלוויזיה דיגיטלית חברתיות . חוקרים חזו דעיכה של העיתונות המודפסת ועלייה בעיתונות - 29 , עלה, כי צעירים ( בגיל 2011 אינטרנטית . ממחקר שנערך בארצות הברית בשנת ) ראו באינטרנט את מקור החדשות העיקרי שלהם ואילו העיתונים המודפסים היו 18 מקרב קבוצת גיל זו . מגמה דומה הצטיירה במדינת % 29 - מקור מידע מרכזי רק ל היו לרוב העיתונים המודפסים בה אתרי חדשות 21 - ומראשית המאה ה, ישראל לאמצעי תקשורת אלה כלל לא התייחסתי . 10 מקוונים . צימחה בשנים הבאות פלגים 1912 - התנועה "אגודת ישראל" שהוקמה, כאמור, ב שביקשו להדגיש מאפיינים שונים שלהם . בראשית שנות העשרים הופיעו בפולין שתי צעירי אגודת ישראל ( צא"י ) ופועלי אגודת ישראל ( פא"י ) . פא"י – תנועות בת אי . בסוף שנות השמוניםהתגבשה בשנים הבאות כמפלגה נפרדת בתוך המחנה האגוד פרשו מאגודת ישראל חברים שאינם חסידים ( "ליטאים" ) והקימו מפלגה נפרדת בשם "דגל התורה", שנותרה במחנה האגודאי . שלוש המפלגות האגודאיות האמורות הופיעו בבחירות לכנסת, לעתים בנפרד ולעתים ברשימה אחת ( ראו להלן ) . הכינוי ", נשוא ספר זה, מתייחס למחנה האגודאי שכולל אתחברתי "אגודת ישראל - הפוליטי שלוש המפלגות האמורות . עיתונים עבריים, שדיברו 20 - בספר זה התייחסתי לכתבות, למאמרים ולקריקטורות מ לרוב, ללא בסיס מציאותי – בגנות אגודת ישראל והציגו פנים מכוערות של תנועה זו תוך שייחסו לה גם דעות ומעשים שאינם משלה . פרק מיוחד הוקדש לתיאור – קריקטורות שהציגו תמונה שלילית של אגודת ישראל . במקביל, הצגתי את המציאות שמערערת תצוגות שליליות אלה . אין הכוונה ליצור כתב הגנה על אגודת ישראל, אלא להצביע על כתיבה עיתונאית מגויסת שעשתה שימוש רע בכלי שבידה ותרמה רבות להשחרת פני תנועה זו, ליצירת מיתוס שלילי לאגודת ישראל, ולהעמקת השסע הקיים בינה לבין מחנות אחרים בעם . שסע זה נוצר שנים רבות קודם להקמת המדינה, כאשר מעצבי תרבותה של התנועה , חילונית . מולם התייצבה אגודת ישראל - ביקשו לבנות תנועה לאומיתהציונית שביקשה לשמר את אופיו הדתי של העם היהודי . הנהגות שני הצדדים קיוו, כי היריב הדתיים צפו לחזרה המונית בתשובה, בעוד שההנהגהיעלם תוך זמן לא רב . המנהיגים . 18 , 6דרור תשע"ב, עמ' 10
|
|