|
|
עמוד:11
11 | הקדמה בדרך זו 4 במאמריהם אינן מתיישבות זו עם זו ומציגות בבהירות את חוסר ההסכמה . הוצג עומק המחלוקת באשר להגדרת המדינה היהודית ואפיוניה . שורשי מחלוקת זו התגלו כבר בעת שהוקמה התנועה הציונית והיא באה לביטוי מופגן עם הקמת המדינה . כמי שנאבקה על הצבת המרכיב,אגודת ישראל ניצבה מאז הקמתה במוקד המחלוקת דה התגבשוי לצ 5 הדתי בראש אפיוני תנועת התחייה הלאומית ובהגדרת מדינת ישראל . שהתנגדו לקבל – "העדה החרדית" ו"נטורי קרתא" במרכזה – קבוצות חרדיות קנאיות שמשתף , היהודית וראו באגודת ישראל נטע זר - עליהן את מרות המדינה החילונית פעולה עם החברה החילונית . שמרה על ייחודה התרבותי, החברתי,,החברה החרדית, ובמרכזה המחנה האגודאי הדתי והפוליטי . אגודת ישראל שמרה בקנאות על מערכת חינוך משלה ; על מאפיינים במרכזם התמקדות הגברים בלימודים תורניים שזכתה לכינוי – חברתיים ייחודיים לה "חברת הלומדים" . החברה החרדית, בתוכה אגודת ישראל, שמרה על מאפיינים שיצרו אבחנה ברורה בין חברי מחנה זה לבין יהודים אחרים . , שלה אתנוגרפיים מ חברה חרדית זו ניהלה מאבקים פוליטיים וגם עימותים אלימים, ששימשו להגנה על דתיים - מרחבי המחייה של חבריה וליצירת שטח ציבורי בעל מאפיינים יהודיים כלשהם . ישראל, הציגו את תפיסותיהן - התנועות היהודיות השונות, שפעלו בגולה ובארץ האידיאולוגיות ואת שאיפותיהן האוטופיות באמצעות עיתוניהן . עיתונים אלה כללו מאמרי פרשנות פוליטית וחברתית וביטויים ויזואליים – פרוזה ושירה – דברי ספרות יהן, דרשו מהכותבים להיות מגויסיםכקריקטורות . מנהיגי התנועות ועורכי עיתונ פיינוימיטבית של ערכיהן וללחימה בתנועות היריבות להן . שתי צורות הצגה אהלהצג דיווח עובדתי והצגה מיתית . הדיווח היה אמור להיות – את הפרסומים השונים עד כמה שאפשר . המיתוס היה אמור לצבוע את המציאות,אובייקטיבי וחסר פניות בצבעים חיוביים או שליליים, בהתאם לתפיסה האידיאולוגית של הכותב . העיתונות הפכה לאמצעי חשוב במאבק בין המחנות הפוליטיים והחברתיים שהתגבשו במדינה ישראל . העיתונות האגודאית התמקדה בהצגת עמדות ההנהגה, בהגנה על החברה האגודאית מפני התקפות מילוליות בעיתונות החילונית, ולאחר קום . 2023 ברק ואחרים 4 פונד תשפ"ד . 5
|
|