תנועה והנהגה

עמוד:14

ההשוואה עם המצב דהיום מאפשרת לקבוע, מחוץ לכל ספק, שתופעה כזו בלתי­אפשרית בתקופתנו . דפוסי הסוציאליזציה המדינית והחברתית השתנו ללא היכר וחל גם שינוי מכריע בפונקציית התקשורת המדינית ) לניר, 1985 ( . ברור, שיש הבדל בין ההנהגות ה"היסטוריות", לבין ההנהגות בתקופתנו . סמכותם של אנשי ההנהגות כיום נובעת בראש וראשונה מתוקף גיוסם לתפקידים בהיררכיה ארגונית, שנהוגה בה רוטציה תפקידית . היררכיה זו מוגדרת כיום בעיקרה על­ידי המבנה התפקודי של המערכת הארגונית המבצעת, ולא על­ידי המטרות הערכיות והפרוגרמטיות . כלומר, מדובר בהנהגות ש"גויסו" לתפקידי הנהגה בתהליך פורמלי, ולאו דווקא בשם השליחות האידיאית והערכית . גורם השינוי הגדול ביותר מקורו אולי בשינוי בתרבות החברתית­מדינית שאותה הנהגה כריזמטית הייתה בין מחולליה . כלומר, ההנהגה בתקופתנו מגויסת כבר מתוך תרבות קיבוצית חדשה ולא מתוך תרבות פוליטית וחברתית של מזרח אירופה ומרכזה, שממנה באו האבות המייסדים . ההנהגות בזמננו באות בעיקר מתוך שכבות של חברה רב­גילית, וחלקם הגדול של המגויסים להנהגות הם בני הקיבוץ, מן הדור השני, או ילידי הארץ שהיו פעילים בתנועות הנוער והצטרפו לקיבוץ . דבר זה מוכח אמפירית בדרכי הגיוס לתפקידים המרכזיים וביכולת של אלה ואלה להתחרות על התפקידים, בתנאים פחות או יותר שווים ) לניר, 1990 ( . אין כל קושי להוכיח, שהשפעת המנהיגים הכריזמטיים הייתה מכרעת גם במצבים קשים בעבר, כשעמדותיהם ייצגו עמדות­מיעוט במערכת הפוליטית בכלל ובמערכת המפלגתית בפרט . ולא פחות חשוב, שגם כאשר התברר בעליל שההנהגות ההיסטוריות טעו, הן הצליחו לשמור על השפעתן ועל תמיכת הרוב הגדול בתנועתן . ב"קיבוץ הדתי" אפשר לאבחן התפתחות שונה במידה מסוימת . הקונפיגורציה הרעיונית של תנועה זו, שלה יסודות טרנסצנדנטיים ייחודיים, היקנתה לחבריה תפיסה שונה גם לגבי ההנהגה . ולמרות זאת אפשר לומר, שגם בקיבוץ הדתי הייתה להנהגה המייסדת השפעה כריזמטית במובן המדיני­חברתי של המושג, אם כי בעוצמה פחותה מאשר בתנועות הלא דתיות ) עניין זה ראוי למחקר השוואתי מיוחד ( . בדיון על שתי תנועות היסטוריות, כמו התק"ם ) על שני חלקיה ההיסטוריים ( והקיבוץ הארצי, נמצא שוני באשר 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא