תנועה והנהגה

עמוד:13

ההיסטורית הקיבוצית גלויה וברורה גם בכיוון ההפוך ­ מן הקיבוץ אל המערכת הפוליטית . ככל שהצטמצמה ההשפעה הכריזמטית של ההנהגה ההיסטורית באחדות העבודה, עם האיחוד מחדש עם מפא"י, ואף במפ"ם, עם הזדקנות ההנהגה המסורתית ועלייתה של קבוצה מנהיגה גס בעיר ­ כן ירד באופן משמעותי משקלו של החלק הקיבוצי במערכת הפוליטית . למעשה, חלה "נורמליזציה" של ההשפעה בהתאם למשקלם הכמותי של הסקטורים השונים במערכת הפוליטית . בהתפתחות ההיסטורית השונה של תהליכי הפוליטיזציה בקיבוץ המאוחד לעומת הקיבוץ הארצי, ניתן למצוא נקודות אחיזה משמעותיות מאוד לא רק באישיותם של המנהיגים הכריזמטיים, אלא גם, ואולי בעיקר, ברקע הסביבתי וההיסטורי של צמיחתם כמנהיגים בתנועותיהם . דבר זה מוסבר במובהק באופי הסוציאליזציה התנועתית והפוליטית ) ראה סעיף 1 בפרדיגמה ( , ובתכנון המבני והחברתי של הקהילה ) ראה סעיף ,6 שם ( . הקיבוץ הגדול והגדל עם מרכיבי גידולו ההמוני, וההומוגניות היחסית בדרכי הגידול ה"אורגני" של הקיבוץ הארצי והאינטימיות הקבוצתית של חבר הקבוצות ­ יצרו דינמיקה שונה גם בגיבוש ההנהגות ובדפוסי השפעתן בתנועותיהן ובמערכת הפוליטית הכללית . הקונפליקטים בקיבוץ הארצי, למרות חריפותם, לא הגיעו לפילוג בעל ממדים כמו בקיבוץ המאוחד, בעיקר אולי הודות למנגנון "הקולקטיביות הרעיונית", שהופעלה בתנועה ומנעה קרע והתגבשות שני מחנות גדולים, האחד מול השני . ואולם, הדומיננטיות של ה"הנהגה ההיסטורית" הייתה מכרעת בעיצוב הקו התנועתי והפוליטי המרכזי, גם הודות לשימוש נחרץ וברור באותו מנגנון הקולקטיביות הרעיונית, להשלטה בוטה של עמדת המנהיגים המייסדים של התנועה ) של יערי וחזן, בעיקר ( , שלא נעדר מהם הקונפליקט האישי, שלאחרונה קיבל גם ביטויים פומביים חושפניים . תפקידם של חזן ויערי בלט במיוחד ערב הפילוג במפ"ם, בשנות החמישים, כשהוקמה "חזית הליכוד" בין הנהגת מפ"ם לקבוצת סנה, ולאחר מכן בפולמוס עם יעקב ריפתין וה"סנהיאיסטים" . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא