|
|
עמוד:11
שתי הפרדיגמות מאפשרות אבחנה בין שתי התרבויות המדיניות, על יסוד מתודולוגיה מבנית כללית של פונקציות התשומה והתפוקה בשתי המערכות המדיניות . חשוב להדגיש, שחלק מהקונפליקטים הקשים במערכת המדינית ובתהליכי קבלת ההחלטות הם תוצאה של האופי המבני של התשומות והתפוקות כפי שהוצגו לעיל . האופי האוטונומי של הקהילה ) הקיבוץ ( והקהילייה ) התנועה ( הקיבוצית אינו מגן על הקיבוץ בתהליך החליפין המתמיד והאינטראקציה עם הסביבה וכלכלת השוק שלה . כחברה שאינה אוטארקית נאלץ הקיבוץ לסגל לעצמו כללי משחק, היוצרים לא רק קונפליקט מהותי אלא גם קונפליקט תפקודי . ככל שהקשר הפוליטי בין הקיבוץ לסביבתו הפוליטית נפגם ונחלש, ואף נוצר ניגוד מהותי ביניהם במישור השלטוני, קיבל עניין "ביטוי האינטרסים" של הקיבוץ משקל גדול יותר באינטראקציה בין הקהילה והתנועה, ובין אלה לסביבה . ראה, למשל : המרכז החקלאי ומשרד החקלאות, הקצאת המים, מכסות הייצור בחקלאות, איגוד התעשייה הקיבוצית, ולעומת זאת הצטרפות להתאחדות התעשיינים ושיתוף פעולה עם גורמים פרטיים בחקלאות . לאחרונה בולט במיוחד, בהקשר זה, ההסדר הפיננסי עם הממשלה והבנקים והתלות הרבה של הקיבוצים בבנקים . התנועות עצמן אף הן תלויות בהסדר ופועלות במסגרתו, הן כלווה והן כמייצג את האינטרס הקיבוצי . וכל אלה ביחד תלויים בהשתתפות הממשלה ומעורבותה, שגם לה רקע פוליטי גלוי וסמוי . מסגרת חיבור זה אינה מיועדת לניתוח ההתנהגות של ההנהגות הכלכליות והנהגת התנועה בהקשר להסדר עם הבנקים, אך ללא ספק מצויה כאן תופעה שתשפיע בעתיד על ההתנהגות המדינית של הקיבוץ . למעשה אפשר לקבוע, שבתחום האינטגרציה של אינטרסים ובתחום האגרגציה של אינטרסים נוצרה מציאות חדשה, שבה, מצד אחד עלתה השפעת התנועה על ההתנהגות הכלכלית של הקהילה, ומן הצד האחר נוצרו ניגודי אינטרסים המאיימים להחליש את הערבות ההדדית ובמקרים קיצוניים אפילו לאיים על קיומה . ) סעיפים ,2 ,3 6 בפרדיגמה שלעיל ( . 11
|

|