|
|
עמוד:7
מתפקידה של התנועה הקיבוצית כארגון ארצי ועולמי לייצג על בסיס האמנה הזו את המטרות והאינטרסים המורכבים של כלל המאוגדים בתוכה . על יסוד מידות שונות של הזדהות עם יסודות האמנה החברתיתמדינית של הקיבוץ, ובהסכמה פאסיבית למה שניתן לראות כאורחחיים קיבוצי, נוצר משוב ) היזון חוזר ( תקשורתי מתמיד . המשוב משתקף בעוצמת ההסכמה החברתית לגבי ההתנהגות התפקידית של החברים ונכונותם לקיים את המרות הציבורית, על יסוד ההחלטות שמתקבלות על בסיס הדפוסים המדיניים המקובלים בקיבוץ . כלומר, יש לנו כאן עניין מובהק של תהליך קומוניקטיבי מורכב ובסיסי, הקשור אורגנית לתהליכי קבלת החלטות מחייבות וליכולת ההנהגה לתפקד ביעילות . ניתן לכלול בזה גם קונסנסוס פוליטי רחב, שניתן לגלות בו מסורת תנועתית משותפת . ומן הצד האחר, התארגנות תנועתית ארצית והתאגדות ) ברית ( ביןקיבוצית כללית, מחייבות ביטוי מפורש ועקבי של האינטרסים המיוחדים של הקיבוץ, כקבוצה מדיניתכלכלית ואוטונומית . אין אוטונומיה כזו מכוונת לאוטארקיה חברתית וכלכלית ואף לא לאוטארקיה מדינית . המגמה השוללת אוטארקיה בחליפין הסוציומדיניים והכלכליים עם הסביבה אינה פרי התפתחות מקרית, ואין היא באה בהסח הדעת . היא נובעת מהתפיסה ההיסטורית של הקיבוץ, כחברה חלוצית בבינויעם ומהתפתחותו המדיניתכלכלית של הקיבוץ במדינה ) לניר, 1984 ( . האידיאל של חברה קיבוצית אוטארקית גם אם היו לה חסידים בעבר הרחוק אף פעם לא קיבלה בקיבוץ ביטוי אידיאי ותפקידי משמעותי . המשמעות התפקידית של החברה שאינה אוטארקית היא ביחסי הגומלין ובמשוב עם הסביבה, תוך קונפליקט מתמיד איתה . קונפליקט זה חודר אל הקיבוץ פנימה באופן בלתינמנע, והוא היום אחד המאפיינים של המשבר בקיבוץ . במשבר הנוכחי, בו נמצא הקיבוץ מראשית שנות השמונים, נוצרה בעיה של הנהגה, שהיא אולי מהקשות והמורכבות בבעיות שהקיבוץ ידע מעודו . אין זו בעיה שנוצרה כתוצאה מחילופי דורות, כפי שאולי ניתן לחשוב . המשבר נובע מסיבות הנוגעות להתנהגות תפקידית ומהתערערות ההסכמה החברתית . המרכיב הדמוגרפי ממלא בה תפקיד לחיוב או
|
|