|
|
עמוד:11
מהבנים הנדלקים ממנו מראש . הפן השני הוא שינוי מבני, שישמור על הגרעין החזוני אבל ישחרר הרבה מהכבלים והאזיקים . מדובר בכל היבטי החיים מחינוך ועד לעבודה, מהגדרה מחודשת של משמעות הערבות ההדדית ועד למתן חופש בתחומים שונים, שעד עתה לא חשכו לעשות זאת בהם . מהלך זה מותנה כנראה בשחיטת "פרות קדושות", ארגוניות ומבניות . באורח בסיסי, ציבור הבנים הוא ציבור מעולה, הרבה מעבר לממוצע באינטליגנציה ובכישרון . חלק גדול ממנו מיואש ואו שהוא עוזב או שנשאר אבל בלא התלהבות . השינוי שהוא עשוי לחולל יתבצע מלמטה, ולצערנו, עלולים ליפול בדרך קרכנות מיותרים עזיבות ותסכולים, גם בין ההורים וגם בין הבנים . וזאת, אם בגלל התכנון הלקוי והמינהל שאינו תקין של דור ההורים, ואם כתוצאה מתנאים אובי יקטיבי ים . על נשיא ארצות הכרית לינדון גיונסון מספרים סיפור אגדי : בשנות השישים הוא הטיל על דניאל פטריק מויניהן ) לימים סנטור מפורסם ( לבדוק את מצב השחורים בארצות הברית . בדו"ח שהגיש טען מויניהן, שבעיית השחורים מתמצית בכך שחסרה להם דמותאב . משך שלושמאות שנות עבדות הפכה האם השחורה למרכז המשפחה ודמות האב נשחקה כליל, וחסר זה אינו מאפשר לשחורים לנצל את כל המשאבים הנמסרים להם על ידי השלטון והם מבזבזים אותם תוך חוסר משמעת עצמית . תגובתו של גיונסון למויניהן לא איחרה לבוא : "אתה אמנם אירי, אכל ניסחת את הבעיה באופן יהודי . לפי דבריך נצטרך מיליון פסיכיאטרים יהודיים כדי לשחרר את השחורים מהתסביכים שלהם . נסח לי את הבעיה באופן שאוכל לפתור אותה במתן עוצמה או כסף, או בשינוי מבני או חוקי" . אם הכנים יעברו מהניתוח העצמי לשפת המעשה אין ספק שיצליחו . בדרכםהם, ללא ספק, ישנו את הקיבוץ . 11
|
|