|
|
עמוד:10
בדרג המוסכמות : "אני נשאר בקיבוץ מפני שזה הכית שלי"; "אני קשור ואוהב את הנוף" ולא עולים דרגה נוספת קוגניטיבית : "אני בקיבוץ מפני שלדעתי החברה הכי טובה היא חברה ש . . . " . איהעלייה בסולם איננה פונקציה של אייכולת אינטלקטואלית . כושרם הקוגניטיבי לעלות לדרגות הבאות בסולם מוכח בפעילויות אחרות שהם מבצעים, כמו גם בכושרו של אותו מיעוט שכן בוחר להתמודד . ההישארות ברובד המוסכמות היא תוצאה מסירוב להתמודד לא תוצאה מאיהיכולת להתמודד . זכורה לי שיחה עם ברונו בטלהיים . הוא ראה בתופעה זו רדידות רגשית : "לא נתתם להם אפשרות להתמודד"; "מרד הוא צורך התפתחותי" . נראה לי שהוא טעה . המרד קיים, אבל בצורה אחרת . וההוכחה על התפתחותם ועומק רגשותיהם מופיעה כשהם משתחררים מהכבלים בעקבות אחריות המוטלת עליהם, גם כשיש צורך בשיפוט אינדיבידואלי ולא רק קבוצתי . אין טעות גדולה מזו של מדעני החכרה המכנים אותם אפאטים ושטוחים . הם אכן מתמרדים, ובתחכום רב . בסירובם לעלות דרגה בהתמודדות אינטלקטואלית הם בחרו בדבר שידעו שהואהוא שירגיז את הוריהם יותר מכל . הם אינם מתווכחים, ולא משום שאין להם דעה יש להם דעה כתוצאה מרגישות עמוקה, אך היא פשוט דעה אחרת . האם ניתן לפרוץ את התהליך ? לנפץ את שכבות 'השכפ"ץ 1 של זכרונות משתקים ? לתשובה האפשרית שני פנים, לפחות, ושניהם מוצאים ביטוי בדברי המרואיינים . הפן האחד הוא חידוש האמונה בערכים, ובעקבות זה עיסוק במשימות שהקיבוץ משרת אותן, אם כי הן מעבר לקיבוץ עצמו . הציונות הסוציאליסטית ) כשם אחר של האלוהים היהודי ( בנוסחתה מאז, אין בה כדי להלהיב בשנות התשעים . ובמאמר מוסגר ועם כל הכבוד אין סיכוי רב שהמונח "מרכז רווח" יכול לרשת את מקומו של האידיאל מאז . ואם אין אפשרות למצוא במורשת היהודית במחשבה האוניברסלית ובתנאי מדינת ישראל דהיום, אתגר לאומי שיסחוף את הקיבוץ אין אפשרות להתנהג "כאילו" אתגר כזה קיים, כתחבולה אינסטרומנטלית . אין ספק שאתגר כזה קיים באופן גלמי . הוא אך מזומן לניסוח, ויש 10
|
|