מבוא: על המחקר

עמוד:13

מיתרון לחסרון ? בנוסף לחשיבותה התיאורטית, לתשובה הנכונה על שאלה זו יכולה להיות השפעה על מדיניות ממשית של התנועה ושל הקיבוצים . על כן, ערכנו בדיקה של הקשרים בין גודל ליעילות, על בסיס הנתונים הכלכליים המפורטים של הביצוע בפועל של כל קיבוץ וקיבוץ, ולא על סמך סדרות רב­שנתיות של נתונים מצרפיים . ההשוואה בין גדול לקטן לא נעשתה על ידי ניתוח הגידול לאורך זמן, כי אם תוך השוואה בו­זמנית בין יחידות בגדלים שונים . נשאלנו תדיר על הטעם בניתוח כוללני של יעילות, כאשר קיים שוני רב מאוד בתנאים של כל פעילות כלכלית, לגבי כל אזור, כל גידול וכל תעשייה . ובכן, יש להבין שההנחה הבסיסית, המנחה את המחקר, הינה, שדווקא היעילות הכוללת מבטאת את רמת הניהול המשקי, את התגובה לשינויים בסביבה הכלכלית ובקהילה הקיבוצית . שילוב של גודל ומינהל בעל תגובה מהירה, או של קוטן וניצול יתרונות ספציפיים, עשויים להשיג תוצאות טובות יותר מבחינת היעילות . בשלב זה אין לנו יומרה להגיע מעבר לניתוח ראשוני של נתונים כלכליים, ואין בעבודה זו כדי לפסוק בשאלת הגודל הרצוי לקיבוץ, כפי שהוצגה בעבודתם של בר­און וניב . לאחר בדיקות זהירות של משמעות שיטות מתודולוגיות שונות והשפעתן האפשרית, התמקדנו בניתוח הממצאים כפי שנציגם לעיני הקורא בשורות הבאות . הממצאים בישראל על סמך הממצאים ניתן לאשר קיומו של יתרון לגודל הקיבוץ, מבחינת היעילות, גם בתקופתנו אנו, על פי כל המדדים . קיבוץ גדול לפי קריטריון מסוים, יימצא ­ בסבירות גבוהה ­ גדול גם לפי הקריטריונים האחרים, רווחי יותר ויעיל יותר, עם הכנסה לעובד והשקעה לעובד גבוהות יותר, ואף חסכוני יותר בהוצאות הישירות . כפי שאפשר לצפות, אין עוצמת קשר כזו אשר תאפשר לקבוע את הגודל כגורם עיקרי ליעילות, אך מצאנו השפעה מובהקת ברמה של * 31­ * 17 שונףת 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא