פתח דבר

עמוד:10

­ אגודת ישבת אחים * בפתח תקוה, 1880 . ­ חברת 'אגודת אחים לכונן מושבות בארץ הצבי', 1881 . ­ 'קומונת הביל"וייבוביפו, ב­ 1882 ) ראה פרק א' במחקר ( . ­ הביאליסטוקאים בפתח תקוה, ב­ 1883 . 9 ­ ניסיונות שיתופיים של מייסדי המושבות הראשונות בראשון לציון, ראש פינה וזכרון יעקב, ב­ 288ו­ 1886 . 0י במאה ה­ 20 ­ הקומונה של חיה שרה חנקין ברחובות, 1904 . ­ 'קומונת הסתתים" בירושלים, 6091­ 1907 . ­ הקולקטיב בסג'רה, ב­ 7091­ 1908 . ­ הקומונה של מניה שוחט ביפו, ב­ 1908 ) 'קומונת הנגרים" ( . ­ הקומונה הרומנית, בפתח תקוה, ב­ 1908 . ­ הקומונה החדרתית, ב­ 909ו­ 019ו . ­ סניפי לגיון העבודה, ב­ 1910 . ­ 'קומונת הפועלים' ביפו, ב­ 1914 . יי ­ קומונה של פועלים, קבוצת 'אחווה', בפתח תקוה, 1916 ) חברה בה חנה ציז'יק ( . ­ קומונת פועלות בטבריה, לגידול ירקות ) מהגרות מ"נוה צדק' ( . ­ 'קומונת העסקנים' ביפו, ב­ 1919 ) ראה פרק ב' במחקר ( . ­ שכונת הפועלים ביפו, ב­ 1921 . ט ­ "בית יצקר', ביפו ) קרית שלום ( , ב­ 1921 . 13 * * * שלוש קבוצות קומונאליות שחיו בתל אביב­יפו, חורגות מתחום התקופה שהצבנו לעצמנו במחקר : הביל"ויים, 'העסקנים", מחד­גיסא והקיבוץ העירוני ­ 'אפעל', מאידך­ גיסא . בשל מיקומם והיותם חלק בלתי­נפרד מ'הרצף הקומונאלי" בעיר, שיבצנום במסגרת המחקר . לא נותר לי, אלא להודות לעשרות רבות של תומכים נלהבים ברעיון המחקר, מהם חברי הקומונות לשעבר החיים במשקים חקלאיים, ומהם החיים בעיר, שתמכו בי וסייעו לי רבות, אם בראיונות ממושכים 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא