|
|
עמוד:9
כך, חייהן הקצרים בעיר מוזכרים 'בין השיטיף, ויש לחשוף שכבות רבות, כדי לגלות את ההוויה הזו . כמו כן, נראה שבמהות האידיאולוגיה הציונית של שנות ה 20 וה ,30 נחשבה ההתיישבות החקלאות לגולת הכותרת של העשייה הציונית . קומונות ראשוניות וסיבות להקמתן בדיקה מעמיקה, השואפת לגלות את סיבות ההתארגנות של קבוצות שיתופיות ) פלוגות עירוניות ( , ביישובים עירוניים, או עירוניים למחצה, קובעת כי בחלקן חיפשו דרך חילופית לדרך הסוציאליסטית המקובלת ההגשמה בכפר, כיבוש האדמה, גאולת הארץ וכר . . . חלקן של סיבות אלה מקורן בטעמים כלכליים, של חוסר קרקעות, קשיים שונים בייסוד משק חקלאי וכוי וחלקן מקורן בחיפוש אחר נוחיות וחוסר רצון לוותר על חיי העיר, להם הורגלו בארצות מוצאם . קבוצות מספר ניסו למצוא פתרון לבעיות התעסוקה וכיבוש העבודה העברית . 5 במישור הפוליטי היה חשש לקרע בין המתיישב בכפר ) מיעוט ( לבין הפועל בעיר ) הרוב ( . בוועידה הרביעית של "אחדות העבודה" בשנת תרפ"ה עלתה התביעה עלידי יצחק טבנקין ואחרים, ''שאחדות העבודה תיצור איניציאטיבה התיישבותית קומונאלית ליד העיר" . . . "קיבוצים גדולים ושכונות עובדים ליד העיר ובתוכה" . 6 באותו מעמד טוען גם יצחק טבנקין : הקואופרטיבים בעיר לא הצליחו, דרוש קיבוץ אחראי גדול בעיר, ואין אני רואה הצלחה לעבודת ההסתדרות, אלא אם יסתדר קיבוץ כזה בהקדם" . 7 הוויכוח על מקור הקומונה הארצישראלית והתחרות על ראשוניותה קיימים עד היום, אך בבדיקה מדוקדקת נראו כי ימיה קדומים יותר : במאה ה 19 תוכניתו של מרדכי צורף ) סלומון ( , להקמת יישוב חקלאי, בשיתוף מלא בייצור ובשמירה, בירושלים, 1839 . תוכניתו של זאב קלישר ב 1868 . 8 ראשית דרכה של פתח תקוה, כמשק שיתופי ב 1878 . 9
|
|