|
|
עמוד:8
המחקר הוגדר ונתחם לעיר תל אביביפו, תוך שימוש בכלי מחקר ביןתחומיים ) אינטרדיסציפלינאריים ( , כשהדגש העיקרי הוא על תיאורים וניתוחים גיאוגרפיים היסטוריים, חברתייםאידיאולוגיים גיאוגרפייםבלכליים, היסטוריים וגיאוגרפייםעירוניים; כל זאת בעיקר' לגבי שני עשורים, העשור השני והשלישי של המאה העשרים . כאמור, נבדקו 12 קבוצות, שכולן נמצאו על הרצף של רמת שיתופיות : בצריבה, בייצור, בחיי החברה ובקביעות במקום . לגבי כולו ניסה המחקר לאתר את זיקתן לחברה העירונית הסובבת אותן, מתור מגמה להבחין, אם היו מגמות להשתלב בחיי העיר ולהיהפך לקיבוץ עירוני משולב, או שההוויה העירונית הייתה בבחינת הרע במיעוטו ושימשה רק שלב מעבר בחיי הקבוצה . 3 מתוך בדיקת התעסוקות השונות של הקומונות נראה כי חבריהן לא בחלו בכל עבודה, הן בשל גישתם האידיאולוגית לנושא כיבוש העבודה העבבית * והן בשל מצב התעסוקה הקשה בעיר והמשברים הכלכליים שפקדו את תל אביביפו ) 6291 1927 ( . בין שאר המלאכות אנו מוצאים : עבודות בנייה ) בנאות, ריצוף, טפסנות, ברזלנות, טייחות, סבלות והובלות ( . סלילת כבישים ) עבודות חצץ והובלת חול וזיפזיף ( . עבודות נמל ) סוורות, סבלות, דיג והפלגות ( . מלאכות שונות ) נגרות, מסגרות, שרברבות, סנדלרות ובו' . . . ( . רכבות ) נהגות, סבלות, תיקונים ( . חקלאות ) גן ירק, משתלה, רפת ולול ( . הובלות . עבודות שירות משרדיות . תעשייה . הגנה ושמירה . במקורות השונים, אין הפרק העירוני של הקיבוצים, מודגש דיו בעוד שסוגיית הקיבוצים שחיו פרקי זמן במושבות מופיעה בכתובים רבים, באריכות ובפירוט יתר . לכך יש מספר הסברים, שנעמוד עליהן בהמשך המחקר . ההשערה המרכזית היא כי הפלוגות השיתופיות לא היו שלמות עם עצמן, וניסו כל זמן שהותן בעיר "להצדיק" את מעשיהן
|
|