הגדרות

עמוד:13

ואולם, לא חקלאות מתועשת ולא תיעוש מתוחכם, אינם הופכים בהכרח יישובים כפריים לעיירות וערים, אם כי זה תהליך נפוץ ביותר בעולם . בארץ­ישראל זה נבון לגבי יישובים רבים, שהיו כפרים חקלאיים לפני שנים לא רבות, כגון רחובות, פתח­תקוה, כפר סבא וכדומה . התפתחותם של ארבעת המאפיינים העירוניים שהזכרנו, תלוייה רק בחלקה בהתפתחות החקלאות והתעשייה . יישובים עירוניים רבים בעולם, ובהם כרבים, נעדרים הן חקלאות והן תעשייה . לעומתם קיימים כפרים שסיגלו לעצמם גם חקלאות מודרנית וגם פיתוח תעשייתי צנוע, מבלי שהפכו בהכרח לערים או אפילו לעיירות . מבחינה זו יש בקיבוץ הישראלי תופעה מיוחדת ומשמעותית, שלא עמדו עליה עד כה : על אף המגמה הברורה והמאמץ ההרואי ממש של ראשוני החלוצים, חדורי ההברה הציונית­סוציאליסטית, להפוך את החקלאי היהודי לעמוד התווך של החברה העברית החדשה, תוך יצירת קהיליות שיתופיות­ אוטופיות, הרחק מהשפעתן המנוונת של הכרכים ­ החל בקיבוץ בכל זאת בתהליך מסוים של עיור . תופעה זו מודגמת בחיבורנו על ידי שאלוני­סקר ששלחנו ל­ 34 קיבוצים ב­ 1972 ­ והתשובות עובדו על ידינו אז ­ ושוב כעבור עשר שנים, באמצעות תחקיר סטטיסטי . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא