|
|
עמוד:12
rural ) נמצא, שהקיבוץ מצוי קרוב יותר לקצה העירוני של הרצף . אולם ייאמר מייד : שום קיבוץ איננו עיר וגם לא עלול להיהפך לעיר, כפי שנראה להלן . יתר על כן למרות שכל אחד מ 268 הקיבוצים ) 1984 ( הקים עד עתה לפחות מפעל תעשייתי אחד, שום קיבוץ לא זנח את החקלאות כמקור פרנסה חשוב . ובכל זאת מגמת התיעוש של הקיבוץ מרשימה . ב 1984 היו בקיבוצים 367 מפעלים תעשייתיים ) לא כולל מפעלי תיירות והארחה ( , שהעסיקו 14,000 עובדים, מהם 8070 חברי קיבוץ . מוצרי התעשייה היוו יותר ממחצית מהתוצר הגולמי של הקיבוצים כ 798 מכלל הייצור התעשייתי של מדינת ישראל באותה שנה . יש לזכור, כי אוכלוסיית הקיבוציים אינה מהווה אלא כ S 39 בלבד מאוכלוסיית המדינה . עובדות אלה מרשימות אף יותר מהבחינה האיכותית : מפעלי התעשייה הקיבוצית מאופיינים בדרך כלל בצוות עובדים קטן, בשיעור גבוה של יחס הון / עבודה, בפריון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, ובשיעור צמיחה גבוה לא רק בהיקף המכירות, אלא בעיקר ביצוא, אשר הגיע ב 1984 לכדי 244 מיליון דולר . התעשייה הקיבוצית שלטת בענפי הפלסטיקה, הרהיטים, הלבידים ושימורי הפירות ותופסת נתח נכבד באלקטרוניקה וייצור כימיקלים . 6 את ההטמעה המהירה של התיעוש בקיבוצים ) למרות היסוסים, ספקות וויכוחים פנימיים, בראשית התהליך ( , ניתן להסביר בכך שהיה זה בעצם אך מעבר טבעי, מעין הסתעפות, מהחקלאות המתועשת שהייתה נהוגה בקיבוץ זה שנים רבות . עוד שנים הרבה לפני האצת תהליך התיעוש גדל דור שלם של בני קיבוצים, שהכירו את עבודת הידיים המפרכת, את סיקול השדות שוברהגב, את ניקוז הביצות באת חפירה רק מסיפורי הוריהם . דור הבנים כבר נולד לתוך חקלאות ממוכנת ומתועשת, המבוססת על הישגי המדע האחרונים, וזו לא רק דמתה לחקלאות המתוחכמת ביותר בעולם, אלא אף עלתה עליה במובנים מסוימים . דור הבנים המשיך את מסורת האבות של פתיחות לכל התקדמות בשטח החקלאי . מצד אחד, הייתה מסורת זו הכרח קיומי כדי להגיע לרמת חיים נאותה בתנאי סביבה קשים, ומצד שני, הייתה מעוגנת באידיאלים הציונייםסוציאליסטיים של דור המייסדים החלוצי . 7 12
|
|