מבוא

עמוד:10

תושבע העוסקים במקצועות חופשיים גדל ­ גן הולד וגובר אופיו העירוני . השינוי מתבטא בדיפרנציאציה סוציאלית גוברת" . * האם אין סכנה, שהחוקיות הגיאוגרפית­סוציולוגית הזאת, שעיצבה את דמות היישוב הכפרי מאז המהפכה התעשייתית, תקפה גם לגבי יישובים קיבוציים ? בחיפושנו אחרי תשובה לשאלה פרובוקטיבית זו, בחנו את התופעה הקרויה 'קיבוץ' מזווית ראייה בלתי­שגרתית, זו של הגיאוגרף העירוני, המתאר את התופעות, בודק את חוקיותן ומנסה על פי ממצאיו, לחזות את עתיד התפתחותה של כל צורת יישוב לסוגיה . בדקנו, אפוא, את נתוני המדגם שלנו ואת תוצאות מחקרי השדה באשר למבנם ותכנונם של הקיבוצים, כלכלתם וסוגי התעשייה הקיימים בהם, הרכב אוכלוסייתם וההטרוגניות שלה, ובן רמת מוסדות התרבות, החינוך והסעד שבהם . בייחוד ביקשנו לחקור כיצד מגיב הקיבוץ על השינויים החלים תדיר בסביבתו ועל שנויי השאיפות והציפיות של חבריו . עמדנו גם על אי­ההתאמה הבולטת בין ממדיו הצנועים של היישוב הקיבוצי לבין השפעתו הנרחבת על סביבתו . עבודתנו מתבססת על שאלונים, עליהם השיבו 34 קיבוצים, ועל מחקרי שדה בקיבוץ אחד בגודל ממוצע ואחד גדול מאוד . מצאנו הקבלות רבות בתופעות, למרות השוני בין שני הקיבוצים שנחקרו, הן בוותק, הן במיקומם, בגודלם ובהשתייכותם התנועתית . כמו כן בדקנו את האבולוציה של חדירת מאפיינים אורבאניים מ­ 279ו עד 4 / 1983 . את המסקנות ניסח ורשם פרופ' גלסנר לבדו, כי לי היה חשוב לשמוע אותן מאדם, הרחוק מהמערכת הקיבוצית, גיאוגרפית ומנטלית, כדי להבטיח אובייקטיביות בהערכת הנתונים . אכן, הסיכום מחמיא מאוד לחוסנה של המערבת הקיבוצית ומביע ביטחון רב בהמשך קיומה . ומה היום ? מאז חיבור המחקר שלפניכם ועד 1988 קרה משהו בארץ ובתנועה הקיבוצית, על כן, אעמוד בפרק הסיכום של עבודה זו על השימוש האפשרי של הממצאים שלנו גם בעידן של "הקיבוץ החדש'' . 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא