ייסוד המפעל והתפתחותו

עמוד:13

גורמיס חיוב"מ : 1 . גודל השוק : בשנת 1932 הסתכם הייצוא ב­ 52 מיליון תיבות פרי­ הדר . רוב תיבות האריזה אמנם הובאו מחוץ­לארץ, אבל, מועצת ההדרים הייתה מעונינת שבערך 2098 מהתיבות תיוצרנה בארץ, כי תיבות הייבוא היו בגודל סטנדרטי והיו הזמנות לפרי שלא לפי האריזה הסטנדרטית, ולכן היו צריכים להתקין תיבות מותאמות . 2 . אמנם היו בסביבות תל­אביב 5 מפעלים שהעסיקו 70 עובדים בייצור תיבות, אבל, החברה ההסתדרותית "יכין" הבטיחה ל"הארגז" את השוק שלה לתיבות, ו­"תנובה" ­ לארגזי ירקות . 3 . "קופת מלווה וחיסכון" של העובדים סיפקה להם הלוואה של 100 ל"י בנוסף ל­ 40 ל"י הון יסוד של החברים . 4 . הזיקה הרעיונית לתנועת העבודה העלתה את הרעיון של יצירת גוף שיתופי . 5 . תמיכה בלתי מסויגת מצד הסתדרות העובדים . 6 . האקלים החברתי והרעיוני של היישוב העברי בארץ התאים לשאיפה של הגשמה עצמית על ידי יצירת מקור תעסוקה וקליטת עולים חדשים לחיי עבודה . 7 . הארגון הפנימי של הקואופרטיב היה מבוסס על עקרונות ההתארגנות הדמוקרטית, כניסה ופרישה מרצון, חלוקה שווה של זכויות וחובות, עבודה עצמית, זיקה להסתדרות הכללית של העובדים העבריים . 8 . גובה המניה לא היה בו כדי למנוע הצטרפות חברים חדשים . 9 . היה קיים פוטנציאל של גורם אנושי בעל זיקה לערכים שיתופיים, אשר שמשו מועמדים לחברות בקואופרטיב . גורמים שליל"ם : 1 . אופי עונתי של העבודה שהיה קשור בעונת ההדרים שנמשכה כ­ 100 ימים בלבד, כלומר, העדר תעסוקה יציבה במשך השנה . 2 . שיטת שכר העבודה : בהתחלה החליטו על שכר עבודה לפי דירוג מקצועי, אך לנוכח היווצרות קבוצות לחץ בשל הבדלי השכר, עברו לשיטה של שכר שווה . שיטה זו לא העלתה את פריון העבודה . 13

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר