ייסוד המפעל והתפתחותו

עמוד:12

לא משכה יוזמה פרטית להשקעות במפעלי חרושת ומדיניות הממשלה הבריטית לא הייתה מכוונת לפיתוח המשק בכלל, והחרושת בפרט . קבוצות הפועלים שהתארגנו בקואופרטיבים יכלו לצפות לעזרה רק מצד ההסתדרות שהקימה, בינואר ,1928 את המרכז לקואופרציה, על פי החלטת הוועד הפועל שלה . מבין חמשת חברי מרכז הקואופרציה היו שלושה באי­כוח ההסתדרות ושני באי­כוח הקואופרטיבים . ב­ 1930 הוקמה "קרן הקואופרציה", לפי הסכם שנחתם בין בנק הפועלים לבין "הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים בארץ­ישראל ומרכז הקואופרציה, בתור בא­כוח חברת העובדים בע''מ . שישה היו יוזמי "הארגז" : מומחה לתעשיית תיבות תפוזים, נגר, פועל בניין, עסקן צבור, מכונאי וסוחר . במשך חצי שנה קיימו 54 ישיבות כדי להחליט על מבנהו של המפעל . חלק מהחברים התכוון להקים בית חרושת והתנגד לכל רעיון שיתופי . אלה שדגלו ברעיון השיתופי ראו את המפעל לא רק כפתרון לבעיות הפרנסה, אלא גם כמקום קליטה לחברים חדשים לשם מניעת ניצול עבודת הזולת . מתוך השישה הסתלקו שניים שלא הסכימו לרעיון השיתופי בייצור . ב­ 1932 . 3 . 18 החל בייצור של תיבות פרי הדר בבית חרושת תבור . ההון היסודי היה 40 לא"י . ההזמנה הראשונה הייתה מאת חברת "יכין" ל­ 5,000 תיבות . הידע המקצועי של אחד החברים לא היה מספיק כדי להשתלט על כל שלבי העבודה, וההזמנה בוצעה בקשיים רבים, אולם תוך זמן קצר התקבלה הזמנה שנייה מאותה חברה ל­ 65,000 תיבות . לאחר כמה חודשים נאלצו להחליף את בית החרושת בגלל אי­יכולתם לשלם את דמי החכירה במזומן מדי יום . הקואופרטיב עבר לבית חרושת שנבנה לצרכי תחנת קמח ושימש מאוחר יותר כבית מלאכה לתיבות פרי­הדר של יואל בסקין, שהצטרף כחבר לקואופרטיב . בהדרכתו הצליחו לסיים את שנת 33 / 1932 ברווח של 240 לא"י, בנוסף להשקעות במערכת מכונות חדישות . החברים החליטו לא לחלק רווחים ואף הוסיפו עליהם מחסכונותיהם הזעומים; קיבלו הלוואות מקופת הקואופרטיבים ומבנק הפועלים לרכישת מגרש של שלושה וחצי דונם, עליו נבנה בית החרושת הראשון שהחל בייצור באוגוסט 1933 . נתקבלו ארבעה חברים חדשים וברשותם הזמנה ל­ 160,000 תיבות, מחציתם מחברת "יכין" ומחציתם מ"תנובה * . החדירה לשוק העבודה הפרטי לא הייתה קלה כי היו קיימים בתי חרושת לתיבות פרי­הדר, של יהודים ושל ערבים, שהעסיקו עבודה בלתי מאורגנת, זולה . עם הגיעו לשמונה חברים נרשם הקואופרטיב כאגודה שיתופית בהתאם לחוק . ננסה לסכם את הגורמים שאיפיינו את התקופה הראשונה כדלקמן : 12

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר