|
|
עמוד:6
האמנם בקואופרציה הפתרון לחוליי הסוציאליזם הממלכתי, או שמא הוא רק גילוי אחד של המשק הסוציאליסטי העתיד לקום ? כישלון המשק הסוציאליסטי, כפי שהוא מוגשם במזרח אירופה, אפשר והוא שגרם לכך שהמבקשים לבססו על עקרונות הומניסטיים, פונים אל דרכי הארגון הקואופרטיבי . מאידך, מצוקותיה של התנועה הקואופרטיבית המתבססת גם על ערכים סוציאליסטיים, מלמדות כי טרם נמצא הנתיב הבדוק והמבטיח אל מימושו של חזון החברה הסוציאליסטית ההומניסטית . שני המחקרים המובאים בזה, יוזמו עלידי החוג לקידום השיתוף והניהול העצמי של יד טבנקין; שבראשו עמד אשר מניב ז"ל . שניהם מתמקדים בקואופרטיבים חריגים, אשר המשותף להם היה בהיותם שותפויות עסקיות של חברי קואופרטיב עם גורם נוסף . באחד "הארגז" קיימת שותפות של הקואופרטיב עם חברת העובדים; בשני "דלתות חמדיה" קיימת הייתה שותפות של חברי קואופרטיב עם קיבוץ . שני קואופרטיבים אלה נבחרו למחקר בשל ייחודם זה, מתוך רצון ללמוד מניסיונם ומכישלונם . הקמת קואופרטיב של שכירים בשיתוף עם קיבוץ, נועדה לפתור את בעיית העבודה השכירה במפעל של קיבוץ חמדיה . סיבת התפרקותו של הקואופרטיב, ושל השותפות בין השכירים לשעבר ובין הקיבוץ, דומה שנעוצה בסיבה שהביאה להקמתו : לא הרצון בקידום הרעיון הקואופרטיבי הניע את השותפים, אלא הרצון לעקוף את בעיית יחסי עובד ומעביד במפעל קיבוצי, מצד הקיבוץ, והרצון לשפר רמת שכרם, מצד העובדים . הקמת הקואופרטיב לא לוותה בחינוך ובהקניית ערכיה של הקואופרציה, ולפיכך משנוצרה כעבור כעשרים שנות קיום, סיטואציה שרמזה לשכירים לשעבר על מצב בו יוכלו להפיק רווחים גבוהים יותר, עלידי הסתלקות מהמסגרת השיתופית, בא הקץ לניסיון, שרבים ביקשו לראות בו מודל לפתרון בעיית העבודה השכירה בקיבוצים . ב"הארגז" הוקמה השותפות לא כדי לפתור את בעיית העבודה השכירה, ולעובדת היות חברת העובדים שותפה עם הקואופרטיב, לא הייתה כל השפעה על כך שהתפתחותו של ה"ארגז" לא תתבסס רק על תוספת שכירים, שמספרם עולה על מספר החברים כמעט ארבע מונים . אם הצלחה משקיתכלכלית יש כאן, הצלחה קואופרטיבית אין .
|
|