תוכן הדברים

עמוד:5

קואופרציה ברעיון ובאירוע מחקרי זה מכבר אין הקואופרציה, כנושאת חזון חברתי, מעסיקה את קברניטי ההסתדרות ואף את ראשי חברת העובדים . אפשר והסיבה נעוצה גם בקושי שבהתמודדות עם ממדי העבודה השכירה שהרקיעה שחקים במרבית הקואופרטיבים . שהרי הקואופרטיב המקיים בתוכו שני "מעמדות" המתוגמלים דיפרנציאלית, קודם כל על פי שייכותם "המעמדית", שוב אינו יכול להיות נושא דגל הערכים של חברה סוציאליסטית ושל משק שיתופי . הבעייתיות המתלווה להתארגנות קואופרטיבית, לגבי יעודיה ומטרותיה, הזדקרה לעין כבר בשנים הראשונות של הנחת היסודות למשק היהודי בארץ­ישראל . כבר אז נדרשה הפרדה בין ערכם הלאומי והכלכלי של מפעלים מסוימים ובין ערכם מבחינת ההשקפה הסוציאליסטית, כאשר הוגים סוציאליסטים, כפרץ נפתלי, הצביעו על קואופרטיבים מסוימים שאינם אלא מפעלים של בעלי­ בתים­זעיר­בורגנים . קואופרטיבים יצרניים ושירותיים, שהתארגנו בעיקר לשם עשיית רווחים, הם שותפויות קאפיטליסטיות במהותם בעוד שקואופרטיבים, הנושאים מטען ערכי, אמורים להעדיף תועלת ציבור העובדים על ההתמקדות הבלעדית בהגדלת ההכנסות של חבריהם * . עיקרון זה, של העדפת ענייני הכלל הגדול, לא רק על האנוכיות הפרטית, אלא גם האנוכיות הקיבוצית, נשחק כמעט עד תום במרוצת השנים, ואפילו בתנועה הקיבוצית קמו לאחרונה עוררים על עיקרון הערבות ההדדית שבין קיבוץ לקיבוץ . אם בתאים קואופרטיביים, המקיימים שיתוף ברמה הגבוהה ביותר, אלה פני הדברים, מה כי נלין על מסגרות קואופרטיביות אחרות, בהן הערך החברתי­סוציאליסטי אינו מדורג כה גבוה, אם בכלל . להבדיל ממצב עניינים זה בארץ, ישנם בעולם הרחב דווקא גורמים התולים בקואופרציה תקוות גדולות נוכח כישלון הסוציאליזם הממלכתי במזרח­אירופה מחד גיסא, והליברליזם הקפיטליסטי במערב, מאידך גיסא . בוועידה הבין­לאומית של ברית הקואופרציה שנערכה בקיץ האחרון, טען החוקר ההונגרי תומס הלם, מהמכון לחקר הקואופרציה שבבודפסט, כי הקואופרטיבים הם האלטרנטיבה לסוציאליזם הממלכתי ) socialism of state ( , וכי ליצור דגם אנושי של סוציאליזם היא אלטרנטיבה גם לקפיטליזם הליברלי . * לעניין זה ראה מאמרו המאלף של יהודה רימר, 'פרץ נפתלי והקואופרציה הארץ­ ישראלית', רבעון לכלכלה, יולי 889ו, עמי 122­ 226 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא