|
|
עמוד:11
היוקר תחול על שכר היסוד ועד תקרה מסוימת בלבד . בקביעת מקסימום שכר יסוד לתשלום תוספת היוקר היה כדי להגביל את סכום התוספת המשולמת ולהשפיע על הפרשי השבר . בתקופות של עליית מחירים מהירה גרמה התקרה לצמצום ההפרשים . בשנת 1940 נבלמה הירידה בשכר העבודה במשק היהודי ובמרוצת השנים הבאות הוא עלה . השנים 6491 1947 : בתקופה זו היה גידול מרשים בהשקעות ובתוצר הנקי הכללי . התפתחות זו בלטה במיוחד בשנת 1946 . בשנתיים אלו חל גידול בממדי האבטלה והייתה האטה בקצב האינפלציה בשנת 1947 עלה מדד יוקר המחיה ב 198 . השנים 9491 1953 : ניתן לחלק תקופה זו לשתי תקופות משנה . בשנים 9491 1951 הייתה עלייה המונית, שחייבה הפניית משאבים והשקעות בקנה מידה גדול בשיכון, ביצירת מקורות תעסוקה וכדומה . לפיכך היא מאופיינת בעלייה בהשקעה הגולמית ובתל"ג בשיעורים גבוהים . בשנים 2591 1953 הצטמצמה העלייה, הייתה ירידה בהשקעה הגולמית, ואילו הגידול בתל"ג היה מתון . בתקופה הראשונה, עד מחצית ,1951 הייתה אינפלאציה כבושה, בה השתדלה הממשלה לקיים מדיניות של פיקוח מחירים קפדני וקיצוב של מוצרי מזון, מוצרי הלבשה ועוד . כתוצאה ממדיניות זו עלה מדד המחירים לצרכן בשנת 1949 ב 295 ושנה לאחר מכן, ב ,1950 ירד מדד המחירים ב 795 . במחצית השנייה של שנת 1951 התפוררה השיטה והיה תהליך אינפלציוני מואץ . כבר בשנה זו עלה מדד המחירים לצרכן ב ,1498 בשנת 1952 הוא עלה ב 5896 ובשנת 1953 הייתה עלייה נוספת של 2898 . כתוצאה מהעלייה ההמונית שלאחר הקמת המדינה חל שינוי בהרכב כוח העבודה . חלקם של בעלי השכלה עליסודית ומעלה ירד מ 5 ? 34 בין הגברים הוותיקים, שגרו בארץ קודם לשנת ,1948 לכדי 5 ? 25 מכלל הגברים היהודים בשנת 1954 . התפתחות זו והעלייה בהשקעות, שהגדילה את הביקוש לכוח אדם משכיל ומיומן, גרמו ללחצים על השוק, אשר השפיעו על העמקת הפרשי השכר במשק בהתאם להשכלה ולמיומנות . השפעה בכיוון הפוך על ההפרשיות בשכר הייתה לתהליך האינפלציוני המואץ בשנים 1952 ו 1953 ולתקרת השכר לתשלום תוספת היוקר .
|
|