מבוא

עמוד:6

לאור האמור עניינו של המחקר הוא בנושאים אלה : התפתחותה של דרגת המשכורת המשפחתית והשינויים שהוכנסו בה במרוצת השנים­, מטרות הדרגה המשפחתית ויעדיה; קשרי הגומלין בין הדרגה המשפחתית ויישומה לבין המשק החיצוני; מעמדה של הדרגה המשפחתית במערכת ההסתדרותית בפרט ובמשק היישובי בכלל; עמדות של אישים ושל גורמים שונים ­ ראשי ההסתדרות, ציבורי עובדים, מועצות פועלים, מוסדות ומפעלים ­ והאם חלו בהן שינויים במהלך התקופה . העיסוק בדרגה המשפחתית היה יותר משום חשיבותה הרעיונית ופחות משום חשיבותה ­ שלא הייתה גדולה ­ בתחום היישומי­מעשי . עם שהשפעתה המעשית בקרב חברי ההסתדרות הייתה שולית, היא עוררה תסיסה ועניין ורבו הדיונים והבירורים שעסקו בה . לפיכך הקדשתי במסגרת המחקר, מקום ניכר להשקפותיהם של אישים, מוסדות, מפלגות וסקטורים שונים, ולבירור היחס ביניהן לבין החלטות שנתקבלו ודרכי פעולה שננקטו . חלק ניכר של המחקר יוקדש, אפוא, להיבט זה של הסוגיה . במרוצת התקופה הנדונה התקיימו דיונים מקיפים בשאלת שיטת השכר בפורומים הסתדרותיים ומפלגתיים וכן הוקמו ועדות שצללו לנבבי הסוגיה, דנו בה והציעו דרכי פעולה לעתיד . לעתים, חזרו הטיעונים והנימוקים וההצעות לפתרון על מה שנאמר והוצע פעמים קודמות . במחקר העדפתי שלא ללקט את שלל הטיעונים והנימוקים בעד דרגת המשכורת המשפחתית ונגדה ולהציגם כמקשה אחת ובחרתי לחזור ולעסוק בבירורים השונים בנפרד . בדרך זו ביקשתי להבליט את החדש מתקופה לתקופה, להבליט את הכוחות שפעלו והתמורות שחלו בהם ואת הדינמיקה של התפתחות המחשבה בנושא זה של שיטת השכר ההסתדרותית . *

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר