|
|
עמוד:5
מסכת שקלים 5 מ ב ו א זו כדי להימנע מהשאלה מתי התקבלה גישה זו והפכה לעיקרון מכונן של הדת היהודית . התפיסה שרק לבני משפחות הכוהנים גישה אל הקודש ואל עולם הקרבנות קשורה כמובן לתפיסה שקיים רק מקום פולחן אחד מרכזי בירושלים, ואכן בבית שני היה רק מקדש מרכזי אחד . אמנם היו מקדשים נוספים בעולם . במצרים פעל מקדש חוניו, ואולי גם בעבר הירדן פעל מקדשם של בני טוביה 10 ( איור 2 ) . ייתכן גם שהיו מעט מקדשים קטנים נוספים, ברם כל אלה לא קראו תיגר על מרכזיותו של מקדש ירושלים . זה היה המקדש הגדול ביותר בעולם הרומי בכלל 11 , וודאי שהיה המבנה הבולט ביותר במרחב היהודי . שתי ההכרעות, שיש רק מקדש אחד ושרק אנשים ממוצא גנאולוגי מוגדר רשאים לעבוד בו, משולבות אחת בשנייה ושתיהן חריגות בעולם הקדום . בעולם היווני - רומי הייתה הקרבת הקרבנות "דמוקרטית" יותר ועממית יותר . כל אדם היה רשאי להקריב לאל במזבח פרטי או משפחתי . למקדש העירוני נקבעו כוהנים, אך לאלה היה תפקיד טכני בלבד . יתר על כן, כל אזרח היה יכול לקוות לזכות בתפקיד . הכוהן נקבע בידי השליט, 10 שרידי המבנה מתנוססים בעראק אל אמיר שבעבר הירדן . במחקר טרם הוכרע האם המבנה שימש בתור מקדש או בתור בית חווה . אנו מניחים שהוא היה מקדש, שכן לא מצינו בית חווה שיהיה כה מפואר אך גם כל כך קטן . גם הסידור הפנימי איננו הולם בית חווה . ברם, כל השאלה אינה קשורה לדיוננו . 11 רק מקדש "בעל שמים" בבעל בק מתחרה במקדש ירושלים בגודלו . איור 2 . ארמון בית טוביה שבעבר הירדן . מתוך : אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות, כרך ג' עמ' 1255 .
|
|