|
|
עמוד:4
מסכת שקלים 4 מ ב ו א ואחד נותן שקלו טבע" 6 . אם כן, "טבע" הוא שני סלעים, שהם מחצית השקל - דינר . דרשה זו היא אחת מסדרת דרשות המסבירות מדוע התחייבו בני ישראל לשלם כמחצית השקל . הנימוקים הם מדרשיים, ובחלקם גם תאולוגיים, ובכולם מחצית השקל נתפסת כעונש על חטאים ולא כשיטת מימון למקדש . דומה שזו תפיסה מאוחרת, שכן מחצית השקל לא הייתה עונש אלא צורך אידאולוגי וכלכלי של המקדש . מסורת חז"ל משמרת את הרקע להנהגת מחצית השקל . "מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה אתוקם תמידא דילא למספד ( מראש חודש ניסן עד שמונה בו הועמד התמיד – שלא לספוד ) . שהיו הצדוקים / בייתוסין אומרים : מביאים תמיד משל יחיד . זה מביא שבת אחד, וזה מביא שתי שבתות, וזה מביא שלשים יום . ומה היו אומרין ? אמרו : כתוב בתורה 'את הכבש אחד תעשה בבקר' וגו' . אמרו להם חכמים אין אתם רשאים לעשות כן, לפי שאין קרבן ציבור בא אלא מכל ישראל . שנאמר : 'צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני' – זה הדם ; 'לחמי' – אלו חלבים ; 'לאשי' – זה הקטרת ; 'ריח' – זו הלבונה ; 'ניחוחי' – אלו הנסכים, וכל דבר שהוא בא כריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו . שיהו כלם באין מתרומת הלשכה" 7 . מעבר לוויכוח על הפסוקים מסתתר כאן עיקרון פרושי מרכזי . הבייתוסים - צדוקים היו גם הכוהנים 8 , ובעיקר הכוהנים הגדולים, והם כמובן היו גם העשירים . הם תבעו שקרבנות הציבור ימומנו מתרומות פרטיות, וחז"ל תבעו שהמימון יבוא מקופה ציבורית שוויונית . כפי שנראה להלן ביטאה עמדתם של הצדוקים את הנורמה המקובלת בעולם הקדום . עמדותיהם של החכמים ושל הצדוקים קשורות להשקפת עולמם הכוללת, אך בטרם נפרט נושא זה מן הראוי להדגיש בעיה מתודולוגית . אנו מכירים את הפרושים בעיקר מתוך ספרות חז"ל, וזו נכתבה ונערכה מאוחר יותר . בהחלט ייתכן שחלק מהתופעות החלו רק לאחר החורבן . כך בנושאים רבים, אך בעיקר ביחס אל המקדש . מצד שני, בספרות חז"ל נשמעים הדים רבים לנעשה במקדש, והיו להם מסורות טובות על אורח החיים בו . על כן מן הראוי לפרוס את היריעה בכללה, ורק בשלב שני לבחון אילו מהתהליכים החלו בימי הבית, אילו החלו מאוחר יותר ולאילו מרכיבים יש ראיות רק בספרות חז"ל שלאחר החורבן, אך ייתכן שראשיתם קדומה יותר . יהדות בית שני הכריעה הכרעה אסטרטגית בקבלה את הפסוק "והזר הקרב יומת" 9 , כלומר שעבודות המקדש מסורות לידיהן של משפחות הכוהנים . תפיסה זו לא פותחה בבית שני ; שורשיה במקרא והיא מבצבצת מפסוקים רבים . אנו מדגישים שבבית שני אימצו גישה 6 פסיקתא דרב כהנא, כי תשא י, עמ' 32 - ,33 וראו פירושנו לפ"ב מ"ד, ושם הצעה לשחזור היסטורי של ההחלטות על גובה התשלום, ואנו מציעים שלא לראות בכך מסורת היסטורית . 7 הסכוליון למגילת תענית לראש חודש ניסן . נעם, מגילת תענית, עמ' 165 - 173 . 8 בספרות המחקר קיימת התפלפלות ממושכת בשאלה האם הצדוקים הם הבייתוסים, או שמא הם קבוצה קרובה או רחוקה . השאלה אינה נוגעת לענייננו . 9 במדבר א נא ; ג י ; ג לח, ועוד .
|
|