|
|
עמוד:2
מסכת שקלים 2 מ ב ו א ואף מקדש לא נהנה ממעמד פורמלי כזה שאִפשר לו לתבוע מס ממאמיניו, ובוודאי לא לכוף את המס על הציבור הרחב . המסכת דנה בפרטי ההסדר, ואנו נסכם את הדברים . הרקע המקראי מצוות מחצית השקל קשורה לכאורה לפרשת כי תשא : "כי תשא את ראש בני ישראל לפקֻדיהם ונתנו איש כֹפר נפשו לה' בפקֹד אֹתם ולא יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם . זה יתנו כל העֹבר על הפקֻדים מחצית השקל בשקל הקֹדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' . כל העֹבר על הפקֻדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה' . העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשֹתיכם . ולקחת את כסף הכִפֻרים מאת בני ישראל ונתת אֹתו על עבֹדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשֹתיכם" ( שמות ל יב - טז ) . הדמיון בין הפסוקים לבין המתואר במשנה אינו יכול להיות מקרי . בשתי הפרשיות התרומה היא מחצית השקל, ובשתיהן התרומה שוויונית . ברם, ההבדל הוא שבמקרא אין זו מגבית למימון המקדש, אלא דרך לפקוד את העם ולכפר על עצם המפקד . כידוע אכן ראו קדמונים במפקד חטא המצריך כפרה ( שמואל ב כד ג ואילך ) . עיון בספרות התנאית מצביע על כך שהקישור בין מחצית השקל לפסוקי פרשת כי תשא הוא רק ברובד המדרשי . אולי פרטי המצווה נגזרו בהשראת המקדש, אך חז"ל אינם טוענים כי בתשלום מחצית השקל הם ממלאים את הצו המקראי . בספרות המקראית מימי הבית השני נזכר כבר תשלום קבוע למקדש שנקבע באמנה של נחמיה, אך רק שליש השקל ( נחמיה י לג ) , ומצוות מחצית השקל אינה נקשרת לכך ישירות . עד כאן הדברים ידועים, אך דומה שיש להדגיש פן נוסף בזיקה שבין המקרא לנוהל המעשי . עבור חז"ל המקרא היה כמובן מורה דרך במלוא מובן המילה . הם הרשו לעצמם אמנם לסטות ממנו, אך חשוב היה להם שגם חידושיהם יעוגנו בכתובים, ואלו ישמשו לפחות מקור השראה . גם כאן מדובר בנוהל שחז"ל חידשו, אך הם שמחו להשעינו על דברי תורה, וחשוב היה להם שפרטי המצווה החדשה יהיו "כעין דאורייתא" ויימצא להם סמך במקרא 5 ( איור 1 ) . במדרש מובאת סדרת נימוקים מדרשיים לגובה הסכום, כגון : "רבי יודה אומר : לפי שחטאו בחצי היום לפיכך יתנו מחצית השקל . ורבי נחמיה אומר לפי שחטאו בשש שעות ביום לפיכך יתנו מחצית השקל, דעביד שיתא גרמיסין . רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי יוחנן בן זכאי לפי שעברו ישראל על עשרת הדברות לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן עשרה גירה . רבי ברכיה ורבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, לפיכך יהא כל אחד ואחד פודה בנו בכור בעשרים כסף . רבי פנחס בשם רבי לוי אומר : לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע, לפיכך יהא כל אחד 5 לדיון מלא בחומר המקראי ראו ליור, מחצית השקל . שם יש דיון גם בסדרי המימון של המקדש בימי הבית, ובהם נדון גם להלן .
|
|