|
|
עמוד:388
מסכת כתובות 388 פ ר ק ש י ש י בירושלמי שבועות ( פ"ו ה"ב, לז ע"א ) מסופר על רבי מרינוס שערב לכלתו . הכלה במקרה זה ניהלה עסק כלשהו ולוותה כנראה כסף . לפנינו, אפוא, אישה משכבת החכמים המנהלת עסקים וזוכה לגיבוי מחותנה החכם . במקורות מצויות עדויות דומות בדבר נשים פעילות בתחום הכלכלי . כך, למשל, המדרשים עוסקים בדיני החזרת גזלה לנשים 17 , ובמדרש תהילים מסופר על דוד שבשיגעונו כתב שאשת אכיש חייבת לו סכום כסף נכבד ( מדרש תהילים, לד א, עמ' 24 ) . הסיפור הוא כמובן אגדי לחלוטין, אך מבין השיטין מבצבץ "שיגעון נורמלי", ואישה היא בת חוב אפשרית במסכת סיפורית זו . בתוספתא שביעית ( פ"ח ה"י ) נזכרת אפשרות של כתיבת פרוזבול להלוואה של אישה נשואה שיש לבעלה קרקע . מההקבלה למשנה ( שם, פ"י מ"ו, וראו פירושנו לה ) עולה בבירור שהקרקע אינה מיוחדת לגבייה . האישה, אפוא, בעלת רכוש, וההלוואה שהיא לקחה אינה קשורה לבעלה כלל . במסכת בבא קמא מסופר על אישה שהראתה דינר לרבי חייא כדי שיבדוק למענה את טיבו ( בבלי, בבא קמא צט ע"ב ) . רבי חייא חי ופעל, כידוע, בארץ ישראל, ואמנם אין לסיפור מקבילה ארץ - ישראלית, ברם אין כל סיבה להניח שאיננו מקורי . ברוח זו ניתן לאסוף עדויות נוספות, ודומה שבפועל היה לאישה רכוש ששלטה עליו ונהנתה ממנו . רכושה של בבתא, כמו גם של שלומית, שתי גיבורות המסמכים ממדבר יהודה, איננו חריג ואיננו מפתיע . בתוספתא נקבע במפורש : "לוה אדם מאשתו ומבניו ברבית אלא שמחנכן ברבית" ( בבא מציעא פ"ה הט"ו ) . אם כן, מותר ללוות בריבית מבני המשפחה, אלא שחכמים מעמידים על הנזק החינוכי שבמעשה . עצם ההלוואה מהאישה היא אפוא אפשרות סבירה ורגילה, למרות ההלכה העקרונית שמה שקנתה אישה קנה בעלה . רשימה מעין הרשימה שבמשנתנו מצויה לעניין דומה במשנת מעשר שני ( פ"ב מ"ד ) . שם השאלה היא האם אישה יכולה לקבל מעשר עני והאם היא יכולה לפדות מעשר שני . בדיוננו שם נראה שהמשנה אינה מזכירה את האישה, אבל בתוספתא ( פ"ד ה"ז [ ה"ד בכתב יד ערפורט ] ) יש מחלוקת האם אישה נחשבת כידו לעניין מעשר שני . רבי שמעון בן אלעזר, שלדעתו אישה היא עצמאית ואין ידה כידו, מוסיף ומודה "שאף על פי שפודה לו את המעשר שאין נותנין לה מעשר עני" . אם כן, העמדה לגבי האישה אינה אחידה מבחינה משפטית . לא זו בלבד שהיא במחלוקת הלכתית, אלא שאף המכיר בעצמאותה מכיר בה רק באופן חלקי . ההלכה קובעת שאין מקבלים פיקדונות מנשים 18 , שכן סביר שאין להן רכוש משלהן . עם זאת, אם קיבל פיקדון "מאשה יחזיר לה" ( ירו', בבא קמא פ"ט הי"א, ז ע"א ) , הווה אומר, אין להניח שבאופן אוטומטי השליטה ברכוש היא של הבעל, ומכל מקום היא המנהלת 17 ספרי זוטא, ה ח, עמ' 231 ; ספרי במדבר, נשא ד, עמ' 7 ; במדבר רבה, ה ז . 18 תוס', בבא קמא פי"א ה"א ; ירו', פ"ט הי"א, ז ע"א ; בבלי, בבא בתרא נא ע"ב .
|
|