|
|
עמוד:4
מסכת כתובות 4 מ ב ו א חוסר האפשרות להינשא ? הרי יש בעיות דתיות חמורות יותר, וודאי שיש בעיות מעשיות חמורות יותר . אזכורה של בעיה זו דווקא יש בה הפניית זרקור יתר על תחום זה של בינו לבינה, והדגשת יתר זו ניכרת גם בסוגיות אחרות 3 . מצוות פרייה ורבייה אכן נחשבת למצווה מרכזית . היא עומדת במרכז מחלוקת אחרת של בית שמאי ובית הלל, כמה צאצאים צריך אדם להעמיד ( יבמות פ"ו מ"ו ) , אך לכל הדעות חייב אדם במצוות פרייה ורבייה . אין היא רק זכות אלא גם, או בעיקר, מצווה גדולה . בתוספתא : "האיש אין רשאי לישב בלא אשה, ואשה אינה רשאה לישב שלא באיש . האיש אין רשיי לשתות עיקרין שלא יוליד, והאשה אין רשאה לשתות עיקרין שלא תלד . האיש אין רשיי לישא עקרה, וזקינה, אילונית וקטנה ושאין ראויה לילד . האשה אינה רשאה להנשא אפילו לסריס" ( יבמות פ"ח ה"ד, על פי כתב יד וינה ) . מימרות אלו הן לשיטת רבי יוחנן בן ברוקה שגם האישה שותפה לחובת ההולדה . אולם בנוסח אחר של התוספתא ( כתב יד ערפורט ודפוס ראשון ) : " . . . ואשה רשאה לישב שלא באיש . . . והאשה רשאה לשתות עיקרין . . . האשה רשאה להנשא אפילו לסריס" . נוסח זה מבליט את הניגוד בין האיש, המחויב במצווה, לבין האישה, שאיננה מחויבת 4 . בבבלי מובא סיפור מעשה על רבי חייא ואשתו יהודית ששאלה האם האישה מצווה על פרייה ורבייה, ובעלה ענה לה שאינה חייבת ( כרבנן ) . על סמך זה נטלה סם מעקר ( בבלי, יבמות סו ע"א ) , למורת רוחו של בעלה ושל הסוגיה . נמצאנו למדים שהתפיסה שהמצווה חלה רק על הגבר לא תורגמה להקלה על האישה, והיו שסברו שאף שהמצווה מוטלת על הגבר האישה חייבת לסייע בידו . אין צריך לומר שאם האישה חייבת לסייע לו הרי שההצהרה שאיננה חייבת ב"מצווה" אינה כללת הקלות עבורה . היא צריכה להתנהג כאילו היא חייבת במצווה, אך אינה נהנית משכר המצווה . ידוע הכלל שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן בלבד . פרייה ורבייה אינה תלויה בזמן ולכן האישה אמורה להיות חייבת בה . בשאלה זו עוסק התלמוד הבבלי ( עירובין כז ע"א ) . אלא שכל העמדת השאלה מוטעית . "הזמן גרמן" אינה הסיבה לפטור האישה, אלא זה כלל המהווה סימן למצוות . כמו בתחומים אחרים נקבעו ההכרעות ההלכתיות כל אחת לגופה . רק בשלב שני נקבע הכלל, ואין הוא יוצר את ההלכה אלא מסכם את רוב פרטיה . לכלל זה חריגים רבים – מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים חייבות בהן ( כגון אכילת מצה ) ומצוות עשה שלא הזמן גרמן שהן פטורות מהן ( כגון תלמוד תורה ) . הכלל כלל, אפוא, רק חלק מהמקרים 5 . 3 עיינו מור, תיקון העולם . לדעתה משמעותו המקורית של המונח "תיקון העולם" הוא הסדרים בנושא פריון ואכלוס העולם . 4 ליברמן, תוספתא כפשוטה, נשים, עמ' 67 - ,69 דן בשני הנוסחים ומכריע כי הנוסח המקורי היה מעורב – ברישא ( חובת הנישואין ) יש לגרוס "אשה אינה רשאה לישב ללא איש" ואילו בשתי ההלכות שבהמשך ( שתיית כוס עקרין ונישואין לסריס ) יש לגרוס "אשה רשאה . . . " . 5 ראו במבוא הכללי לפירוש המשניות, וספראי, אף הן היו .
|
|