|
|
עמוד:3
מסכת כתובות 3 מ ב ו א במקביל כללת המשנה את אחת התוצאות המתבקשות מהגדרת המשפחה ככלי להולדת צאצאים . אם האישה אינה יולדת הרי שהבעל חייב לגרשה תוך עשר שנים . להלכה זו נשוב להלן . במסכת יבמות ( פ"ו מ"ה ) מתבררת תוצאה נוספת של אותה תפיסה והיא חבויה במחלוקת הלכתית אחרת, האם כוהן רשאי לשאת איילונית, הרי אין אלו נישואים שלמים שכן אין סיכוי שייוולדו צאצאים מנישואים כאלה . ההצהרה העקרונית מצויה במשנה אחרת העוסקת בתוצאה שלישית של אותה עמדה . השאלה היא מה דינו של עבד שהוא חצי בן חורין וחצי משועבד לרבו : "מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל . אמרו לו בית שמאי : תקנתם את רבו, ואת עצמו לא תקנתם . לישא שפחה – אי אפשר, שכבר חציו בן חורין ; בת חורין – אי אפשר, שכבר חציו עבד ; יבטל – והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה ( ישעיה מה יח ) . אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו, וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" ( גיטין פ"ד מ"ה ) . המשנה מבטאת בפועל את ההצהרה שהולדת ילדים היא מצווה מרכזית, וככזאת היא מהווה סיבה מספקת לכפות על האדון לשחרר את עבדו, למרות ההפסד הכרוך בדבר . השטר הוא התחייבות של העבד לשלם את חצי ערכו . העבד הוא כמובן חסר רכוש, והסיכוי שיוכל לשלם את הכסף איננו גדול . למעשה מפקיעים חכמים את חצי העבד מתחת ידי בעליו ויש כאן ערעור מהותי על זכויות הפרט והקניין של האדון, לטובת זכויות הפרט או המצווה של העבד . אלא שמשנה זו צריכה עדיין עיון . מלשון הדברים קשה להכריע האם חז"ל הגנו על זכויותיו האנושיות של חצי העבד, שמגיעה לו הזכות לחיי משפחה, או שמא הם מדגישים את חובתו הדתית להתחתן . להלן נשוב לשאלה . במערכת ההלכתית יכל רבו של עבד שלם להשיאו שפחה, אך אין עליו כל חובה לעשות כן ; לעבד אין זכויות משפחתיות, וממילא אין לו חובות דתיות בתחום זה . אבל כחצי בן חורין יש לו חובות וזכויות ואת אלו הוא מנוע, לשיטת בית הלל, מלקיים . כדי לאפשר לו להתחתן כופים את רבו ועושה אותו בן חורין . כך היה גם בעולם הרומי ( שבו היו רק זכויות משפחתיות ולא היו חובות דתיות בנושא ) , אבל בפועל התירו לעתים האדונים לעבדים להתחתן ולהקים משפחות בתנאים של חירות מעשית, גם אם לא משפטית . במשפט היהודי חצי עבד הוא מצב בלתי אפשרי . מעבר לשאלת הסדרת ימי העבודה נותרות שאלות בלתי פתורות כגון היכן יגור אותו עבד, האם הוא חייב במשמעת לרבו, האם רבו רשאי להעסיקו בעבודות יתר במשך השבוע, האם הוא יכל להורות לו לנסוע למרחקים, האם הוא רשאי להיות שליח ציבור, האם הוא חייב במצוות כעבד והאם רבו חייב לאפשר לו לקיימן . השאלות הן בלתי פתירות בתחום הדתי ובתחום המעשי כאחד . בפירושנו למשנה זו נביא כמה הלכות הדנות בשאלות הדתיות השונות . הקורא את המשנה חש באי נוחות בולטת . האומנם מכל הבעיות המעשיות שהעלינו הבעיה העיקרית היא
|
|