|
|
עמוד:2
מסכת כתובות 2 מ ב ו א מגילות מדבר יהודה q269 4 קטע 9 4 . אל יבא איש אשה . . . ] [ קוד ] ם 1 אשר ידעה ( או קודש אשר ידעה ) 5 . לעשות מעשה בדבר ואשר ידעה מעשה בבית אביה או אלמנה אשר 6 . נשכבה מאשר התארמלה וכל אשה אשר עליה שם רע בבתוליה 7 . בבית אביה . . . אל יקח איש כיא אם בראות נשים נאמנת 16 . או אשר עליה שם רע בבתוליה בבית 17 . אביה . . . או אלמנה אשר ישכב אחר עמה 18 . אל יקרב אל אשתו ביום 19 . [ נדת ] ה 2 או אשר י מטרת המסכת מסכת כתובות מתמקדת בכתובה ובהסדרים האחרים הכרוכים עמה, בעיקר בהסדרים הכספיים שבין שני בני הזוג . למעשה היא עוסקת בפן הלא טקסי של היווצרות המשפחה, אך לא בטקסי האירוסין והנישואין . עם זאת, כפי שנראה להלן, כתיבת הכתובה היא כשלעצמה מערכת משולבת שיש בה משפט רֵאלי ומעשה טקסי כאחד . המשפחה בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד מטרת המשפחה היא נושא שנדון רבות בספרות היהודית, בעיקר כמובן בספרות המודרנית המודעת לשאלה, אך גם בדבריהם של רבותינו . הם מדגישים היבטים מספר של חיי המשפחה, היבטים שאינם סותרים אלא משלימים זה את זה . הולדת צאצאים – היבט זה מנוסח בהלכה : חובת האדם לקיים את מצוות פרו ורבו, ובה מחלוקת האם זו רק חובת הבעל או גם חובת האישה, וכמה היא חובת פרייה ורבייה . "לא יבטל אדם מפריה ורביה, אלא אם כן יש לו בנים . בית שמאי אומרים שני זכרים, ובית הלל אומרים זכר ונקבה, שנאמר ( בראשית ה ב ) זכר ונקבה בראם . נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל, גירשה מותרת לינשא לאחר, ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים, ואם הפילה מונה משעה שהפילה . האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה, רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר ( בראשית א כח ) ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו" ( משנה, יבמות פ"ו מ"ו ; עדיות פ"א הי"ג ) . הניסוח במשנה אופייני לתורה שבעל פה . אין בו הצהרה בסיסית על חובת פרייה ורבייה, אלא דיון על השיעור הנדרש במצווה זו ועל מי היא חלה . האישה נושאת בנטל המרכזי של ביצוע המצווה, אבל למרות זאת מקומה ההלכתי שנוי במחלוקת . 1 בקטע d 3 שם מוכחת הגרסה "קודש" . 2 זו הצעתנו .
|
|