הקדמה

עמוד:13

כמו כן מנותחים הקשרים התאורטיים והמעשיים ( התכנוניים והמשפטיים ) בין מערך הכוחות ה’חיצוניים’ לחברה הערבית, שמובנה באמצעות כללים ומוסדות משפטיים, ובין התנאים ה’פנימיים’ שלה ( תרבות, קרקעות פרטיות ) , לרבות האופן שבו תנאים וגורמים פנימיים אלה מפעילים את המשפט ואת התכנון . בתוך כך אני בוחן לעומק את המאפיינים החברתיים והתרבותיים של החברה הערבית בתחום הדיור והבנייה, ובודק כיצד מאפיינים אלה משפיעים על התהליך שבו נוצרים המרחבים החדשים והתוכן העירוני שלהם, וכיצד הכללים המשפטיים מתמודדים אתם . ייחודו של הספר ותרומתו אינם בדיון בשאלה מה המדינה לא עשתה עבור האוכלוסייה הערבית, כלומר חוסר התכנון וההזנחה עשרות בשנים, אלא בהתמקדות במה שהיא יוזמת למענה : תכניות איחוד וחלוקה והצעת העיר הערבית החדשה . בספר ינותחו המתחים התאורטיים הכרוכים בתהליכים אלה בין משפט, חברה ותרבות . ועם זאת איני זונח את משמעות מדיניות היעדר התכנון של המדינה ביישובים הערביים והשלכתה על תהליכי התכנון העכשוויים שבמקרי הבוחן . כגילוי נאות אציין כי בכובעי כעורך דין הייתי מעורב בחלק מהתהליכים המתוארים במקרי הבוחן, ובין השאר ייצגתי את המועצה המקומית ג’דיידה-מכר בעניין התכנית לעיר ערבית חדשה שהוצעה בסמוך לה והצגתי את עמדתה לפני רשויות התכנון כמתואר בספר . כמו כן טיפלתי ועודני מטפל כעורך דין בתכניות איחוד וחלוקה בשם בעלי קרקעות ובעלי עניין . למעורבותי האישית ופעילותי המעשית בעניינים אלה כעורך דין תרומה לחלק מהתובנות והעמדות שאני מציג בספר . תודתי נתונה לפרופ’ ישי בלנק, דקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שהנחה אותי בעבודת הדוקטור, הבסיס לספר זה . 13 הקדמה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא