הקדמה

עמוד:12

את הקשרים הקנייניים, החברתיים והתרבותיים הסגורים בחברה הערבית אשר תורמים למצוקת הדיור ולתכנון הירוד של היישובים הערביים . החברה הערבית מצויה במידה רבה במעין ׳פיצול אישיות’ בין אורח חיים עירוני ובין אורח חיים כפרי . השינוי בחברה הערבית עדיין בעיצומו והוא טרם הושלם . על גופי התכנון לתת את דעתם לשינויים אלה ולספק לחברה הערבית את צרכיה הנובעים מהם : דיור, תשתיות איכותיות, שטחים, מבני ציבור וחיים עירוניים מפותחים . בהיבט זה משמשת המדינה כמעין סנגורית לחלקים בחברה הערבית החפצים בעירוניות אל מול החלקים השמרניים בחברה הערבית, המתנגדים לצורות הבינוי החדשות וחפצים לשמר את כוחם ויכולתם לנצל את קרקעותיהם לפי התפיסות המסורתיות, המשפחתיות והכפריות . בתוך כך המדינה מנהיגה את התהליכים המתוארים בצורה מודעת ומכוונת גם כדי לחולל שינוי חברתי בחברה הערבית, שיתבטא במעבר מחיים כפריים ומסורתיים לחיים עירוניים, לאינדיווידואליות, חדשנות ומודרניזם . על רקע זה אני משרטט בספר את תפקידו של המשפט בהתוויית השיקולים, המוטיבים, השחקנים והקבוצות המעורבים בתהליכים ובהכרעות החברתיות . למשפט יש השפעה רבה על התוויית תהליכי התכנון ועל עיצוב תוכנם . אני בוחן כיצד הכללים המשפטיים, כלומר החוק, הדין, המוסדות, המדיניות והתהליך, הקשורים בכל אחד משני התהליכים שמבקשת המדינה לקדם עבור החברה הערבית — עיר ערבית חדשה ותכניות לאיחוד וחלוקה — מביאים בחשבון את ערכי התרבות והחברה בַַּתכנון, ובתוך כך אני מברר כיצד משפיעים הכללים המשפטיים המתוארים על עיצוב התהליך התכנוני, על העמדות והאינטרסים של כל קבוצה ועל דרך עיצוב המוצר התכנוני . הספר מתאר כיצד הכללים המשפטיים של המדינה מעצבים ומסדירים את המתח שבין דרישותיהם של השמרנים בחברה הערבית לעצב את המרחבים החדשים ביישובים הערביים החדשים בהתאם לדפוסי החיים והדיור שלהם, המאופיינים בצורות מסורתיות ולא כלכליות, ובין דרישת המדינה לספק מענה לשינויים בחברה הערבית, המתבטאים במעבר מחיים מסורתיים לחיים עירוניים על ידי הבטחת מרחבים חדשים של בנייה עירונית רוויה ולא מסורתית . השאלה כיצד תוכל המדינה לנווט בין אלה המעוניינים בחיים עירוניים לאלה המתנגדים לזה היא העומדת ביסוד הספר . באמצעות ניתוח עומק של מקרי בוחן נפרסים יחסי הגומלין שבין דיני התכנון והבנייה בישראל ובין המאפיינים התרבותיים והחברתיים הקיימים והמשתנים של החברה הערבית . כמו כן מובהר כיצד משקפים הכללים המשפטיים בכל מקרה בוחן — ההליך, המוסכמות, המדיניות והפסיקה — במתחים התרבותיים במסגרת תהליכי התכנון המקודמים ביישובים הערביים . 12 הקדמה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר