|
|
עמוד:11
תכניות איחוד וחלוקה . משנת 2000 הונהג, בעקבות המלצות ועדת אור, תכנון עירוני ביישובים הערביים . התכנון התבסס על ציפוף הדיור, עיבוי הבינוי וקידום בנייה רוויה לגובה . מדיניות זו מיושמת בעיקר באמצעות אישור תכניות איחוד קרקעות מופשרות לבנייה וחלוקתן, כחלק מתכניות המתאר החדשות של יישובים ערביים . החלקות החקלאיות שיועדו בתכניות המתאר לבנייה נפרסות מחדש בתכנית החלוקה למגרשים קטנים ומוסדרים . בשני התהליכים הללו — המוגדרים ומכונים בספר זה ׳מקרי בוחן’ — מקדמת המדינה דפוסי בנייה ודיור שונים מאלה הנהוגים ביישובים הערביים . דפוס הבנייה האופייני לחברה הערבית מבוסס בעיקרו על בנייה עצמית, צמודת קרקע, המיועדת למשפחה . בעלי הקרקעות הפרטיות מחזיקים בהן על פי רוב כמשאב הנשמר לדורות הבאים של המשפחה, ובדרך כלל הן אינן משווקות אותו מחוץ למשפחה הקרובה . לעומת זאת הבנייה החדשה היא בנייה עירונית רוויה, לגובה, בבתים משותפים, והמשפחות גרות בדירות . מאפיין זה ומאפייני דיור חדשים נוספים שונים מדרך החיים המסורתית של החברה הערבית . המטרה היא להגדיל את היצע הדיור עבור החברה הערבית ולעייר אותה, שלא כמו מדיניות חוסר התכנון ביישובים הערביים שהונהגה עד לשנים האחרונות . כמו כן יש רצון לתת מענה לחלקים בחברה הערבית החווים שינוי תרבותי וחברתי ועוברים מחיים כפריים ומסורתיים לחיים עירוניים, אינדיווידואליים ומודרניים . הוצאת התכניות מן הכוח אל הפועל מביאה שינוי חברתי בדפוסי החיים, הדיור והבנייה בחברה הערבית וחושפת את המתח בין המדינה ( הממשלה, משרדי הממשלה הרלוונטיים ומוסדות התכנון ) לחלקים שמרניים בחברה הערבית המתנגדים להתערבות המדינה בדרך חייהם ובדיור האופייניים להם . המדינה סבורה כי תהליכים אלה ישפרו את מצב הדיור והעירוניות בחברה הערבית ואילו נציגי החברה הערבית ( ראשי רשויות מקומיות, חברי כנסת וגם בעלי הקרקעות המיועדות לבנייה ) מתנגדים לתכניות האלה ואף מציגים אותן כעוד ביטוי למדיניות התכנון הארצית אשר מפלה את המיעוט הערבי זה שנים רבות בתחום התכנון והבנייה . שני התהליכים חושפים גם מתח פנימי בין חלקים בחברה הערבית המבקשים לשמר את דפוסי החיים והבנייה המסורתיים ובין אחרים, התומכים בשינוי דפוסים אלה ובמעבר ממסורתיות וכפריות לעירוניות . זהו מתח מורכב משום שהחברה הערבית אינה חברה עירונית אך היא גם אינה כפרית ומסורתית כבעבר . מחד גיסא היא עברה תמורות ושינויים בתחומי חיים רבים ( יציאה לעבודה, רכישת השכלה גבוהה, מעמד האישה, התמערבות ) , ומאידך גיסא רבים בה עדיין משמרים מנהגים ומסורת בתחומי חיים אחרים ( מגורים בקרבת המשפחה, בנייה צמודת קרקע, קשרי החמולה ומנהגיה ) . התומכים בהצעות רואים בהן הזדמנות לפרוץ 11 הקדמה
|

|