|
|
עמוד:14
14 מבוא : המחתרת המשפטית — בין משפט למאבק לאומי התיק שטיפלו בו ביישוב היהודי ובקהילה המשפטית כולה . לכן אפוא לעתים קרובות ייצג עורך הדין היהודי בתקופת המנדט שלושה 'אדונים' : את בית המשפט המנדטורי ועִמו המערכת המשפטית כולה, את הלקוח היחיד ואת הנהגת הארגון שאליו השתייך הלקוח . מלבד זאת, לא פעם עורר המקרה המשפטי עניין רב בציבור . שאלת היסוד של המחקר המובא בספר היא כיצד ובאיזו מידה השתלבו עורכי דין יהודים במאבק הציוני שהתרחש בארץ ישראל המנדטורית בשנים 1938 - 1947 . את השאלה הזאת אבחן בשלושת תחומי הפעולה האלה : משפטי המחתרות, רכישת קרקעות והחֲזקה עליהן וענייני ההעפלה . שאלה זו מצריכה בין השאר דיון על פועלם של עורכי הדין כקבוצה, וכן על הנאמנויות הצולבות של עורך הדין היחיד — ללקוח הפרטי, להנהגת הגוף הציוני שהלקוח השתייך אליו, להנהגת היישוב היהודי, לקהילה המשפטית ולשלטון המנדטורי . נוסף לכך אדון באסטרטגיות השימוש המגוונות שפיתחו עורכי הדין בכלי המשפט לצורך המאבק הציוני, וכן אדרש ליחסם של הארגונים הציוניים לעורכי הדין ולמשפט . בהתבסס על כל אלה עולה גם השאלה — מה אפשר ללמוד על זהותם המקצועית של עורכי הדין בעיני עצמם ובעיני השחקנים האחרים בזירה המשפטית והפוליטית באותם ימים ? ברצוני להציג כאן שתי שאלות משנה המשולבות זו בזו : במישור העקרוני, מה בטיפול המשפטי בחברי מחתרות ובארגונים דומים מצדיק מחקר מיוחד ? ובמישור המסוים, מהי תרומתם הייחודית של חברי המחתרת המשפטית למאבק הציוני ? נקודת המוצא למענה לשאלה הראשונה היא המאפיינים המבניים של מחתרת באשר היא . אפשר להגדיר מחתרת כך : 'קבוצה מאורגנת הפועלת לאורך זמן בסתר למען השגת מטרות פוליטיות, ואשר לפחות אספקט מסוים שלה — אמצעים, מטרות או עצם קיומה — נחשב, לפחות בעיני הסמכות, כבלתי חוקי ולפיכך עצם החברות בקבוצה מהווה סכנה' . 7 שלוש המחתרות הציוניות, המוסד לעלייה ב' ובמידה רבה גם המיזם של קק"ל לרכישת קרקעות באזורים מוגבלים או אסורים ליהודים, בהיבטים מסוימים שלו נכללים בהגדרה זו . אשר לעניין המטרות הפוליטיות של המחתרת, יש להבין כי מחתרת היא גוף שהחברות בו תובענית ומוחלטת . מחתרת קוראת תיגר על שלטון קיים וחותרת ליצירת מערכת מעין-ריבונית מתחרה, ובכללה גם הזכות להפעלת אמצעי כפייה אלימים . אי-החוקיות הטבועה במחתרת עולה אפוא מן הניגוד הפוליטי הבולט בינה ובין השלטון . בשל כך נוצר מאבק על לגיטימציה, שבו כל צד מנסה לשכנע את הציבור כי מטרותיו הפוליטיות הן נכונות וצודקות, ואילו הצד היריב אינו לגיטימי . במאבק זה הרשויות, שלהן עדיפות מעצם שליטתן במשאבים רבים, נעזרות באמצעים מגוונים, לרבות אמצעים משפטיים המכשירים את החיסול הפיזי של חברי המחתרת באמצעות גזר דין מוות, או את נטרולם בגזר דין של מאסר או גירוש . אמצעים אלו משמשים גם כלי להשמעת מסרי תעמולה 7 רזניק, 'מחתרת ופוליטיקה בחברה מפולגת', עמ' 25 .
|
|