|
|
עמוד:8
8 דת ופוליטיקה בהגותו של מרטין בובר איש הנושא בשורה אנושית-כללית יותר מבשורה לאומית-יהודית . 2 נוכל למנות כמה הסברים למיעוט השפעתו של בובר בארץ ישראל ובמדינת ישראל . הסבר אחד, אולי מרכזי, קשור לעלייתו המאוחרת ארצה . אף על פי שכבר בנאומיו הראשונים קרא להגשמה ציונית, בפועל דחה את עלייתו עד ערב מלחמת העולם השנייה . התמהמהותו עוררה ביקורת נוקבת בקרב תלמידיו ומקורביו, 3 ולא זו בלבד אלא שעד שעלה בובר, פליט מגרמניה הנאצית, כבר גובשו אורחותיו ודיוקנו החברתי והרעיוני של היישוב בארץ . 4 הסבר אחר למיעוט השפעתו קשור בגישתו הפילו-גרמנית . עצם נכונותו לקבל בשנת 1953 את פרס השלום של התאחדות סוחרי הספרים הגרמניים ולבטא בדברים ובמעש את השלמתו עם גרמניה הייתה לצנינים בעיניה של ישראל שלאחר השואה, קל וחומר בתקופה הסוערת של הדיונים על השילומים . 5 הסבר נוסף קשור לעמדתו הפוליטית הלא-שגרתית . לפני הקמת המדינה תמך בובר במסגרת דו-לאומית ובהגבלת העלייה, 6 והתנגד לחתירה לריבונות מדינית . ולאחר מלחמת השחרור מתח על המדינה ביקורת במגוון סוגיות, בהן טיפולה בשאלת הפליטים הערבים או במעמדם של התושבים הערבים במדינת ישראל . הוא אף לא היסס להצביע על הסתירה שבין דמותה המדינית ודרכה הפוליטית ובין החזון האוטופי שביקש להגשים בה . 7 ואולם ההסבר העיקרי למיעוט השפעתו קשור לכך שבובר לא העמיד תלמידים מובהקים בישראל . רבים מתלמידיו, שהתחנכו במרכז אירופה, זנחו את דרכו בבגרותם ואף מתחו עליה ביקורת . גם בחוגים האקדמיים לא זכתה משנתו של בובר להמשך : ראשי החוג למקרא התנגדו לפרשנותו הליברלית ולגישתו בחקר המקרא ; ואפילו החוג לסוציולוגיה, שהוא עצמו הקים, שינה את פניו לאחר פרישתו : במרכז תפיסתו הסוציולוגית של בובר, שהושפע מהלכי הרוח בגרמניה של ראשית המאה ה- ,20 עמדו האדם ומצוקותיו לנוכח המודרנה . ואילו תלמידו וממשיכו, שמואל נח אייזנשטדט, ביכר 2 שלום, עוד דבר , עמ' 364 - 365 ; עמיר, 'בובר ובית הכנסת', עמ' 139 - 143 ; , Friedman , The Early Years p . 170 , 1923 - 1878 . 3 ראו : עמיר, 'הזדהות ביקורתית', עמ' 289 - 312 ; מנדס-פלור, 'שיחת החודש : שמואל סמבורסקי', עמ' 29 ; שלום, דברים בגו , עמ' 23 ; הנ"ל, עוד דבר , עמ' 364 ; הנ"ל, 'דרך אחרת – אין', עמ' 115 ; Mendes - Flohr, Martin Buber's Reception Among Jews ,' pp . 121 - 122 ' . 4 ראו : שפירא, חרב היונה , עמ׳ 299 - 376 . 5 על ההבחנה שעשה בובר בין פשעי המדינה הגרמנית ובין אזרחיה ראו : בובר, ׳השיחה האמיתית ואפשרויות השלום׳, תקוה לשעה זו , עמ׳ 44 - 51 . על יחסם של הישראלים לגרמניה בשנות החמישים ראו : שגב, המיליון השביעי , עמ׳ 173 - 236 ; ברזל, ׳הכבוד, השנאה והזיכרון׳, עמ׳ 203 - 225 . 6 ראו למשל : בובר, ׳התחדשות חיי העם ( 1939 ) ׳, תעודה ויעוד , ב, עמ׳ 175 - ,191 בייחוד עמ׳ 176 - 180 . 7 ראו למשל : הנ״ל, ׳ציון ו״ציונות״ ( 1948 ) ׳, שם, עמ׳ 236 - 238 ; הנ״ל, ׳על סגולה ועל ציון ( 1957 ) ׳, שם, עמ׳ 239 - 242 .
|
|