|
|
עמוד:11
11 מבוא העורך זנחו ביודעין את ההיבט המוסרי-האוניברסלי שבמשנתה לטובת היסוד הלאומי הצר . 15 אגב דיון זה נדרש שטרנהל להיבטים הקשורים למשנתו הלאומית והחברתית של מרטין בובר . לדידו, משנתו של בובר נוצקה בתבנית מושגיה של הלאומיות האורגנית-התפתחותית ( Völkisch ) . כמו הסוציאליזם האירופי, טען שטרנהל, העדיף גם בובר במובהק את הפרימט הלאומי מזה האוניברסלי . 16 הנחות אלו של שטרנהל מבטאות, במידה רבה, השקפה רווחת ומקובלת . 17 לאורך החיבור, על פרקיו השונים, נדרש שלום רצבי להיבטים הללו ומעניק להם נופך שמשתלב עם היבטים אחרים במשנתו של בובר . נוכל לומר שמתוך עולם המושגים של הלאומיות האורגנית-התפתחותית, הידועה גם בשם לאומיות אינטגרלית, צמחו שני ענפים מרכזיים : ענף אחד אימץ את הדרוויניזם על כרעיו ועל קרבו והתבונן במציאות האנושית מבעד למושגיו הלאומיים והחברתיים . ענף אחר צמח מתוך מניע דתי עמוק, שעם מבטאיו נמנים הוגי הסוציאליזם הדתי לאונרד רגץ ( Ragaz ) , פאול טיליך, מרטין בובר ואחרים . מכאן שאף אם בובר משתמש במושגים של הלאומיות האורגנית, הרי נקודת המוצא הדתית שלו משנה למעשה את משמעותם המקובלת . דוגמה לשינוי משמעות כזה היא ההסבר שהעניק בובר למונח 'ציונות' . לדידו של בובר, הבחירה להשתמש במונח 'ציונות' להגדרת התנועה הלאומית היהודית איננה מקרית, אלא היא מבוססת על ההשקפה שעיקרה של תנועה זו במימוש רעיון דתי-מוסרי ברוח חזון נביאי המקרא ולא בקידוש הצד הפיזי של האומה או בהדגשת חשיבותה כשהיא לעצמה . מכאן שתפיסת הלאומיות מעוגנת במקורות היהדות יותר מאשר במושגי הלאומיות המודרנית ילידת המאה ה- 19 . לדידו, תכלית הציונות להביא לשיבת ציון ולחידוש הריבונות כדי לחדש את הזיקה הקדומה שבין העם לארץ ולאלוהים במסגרת המאבק לכינונה של מלכות אלוהים במציאות הקונקרטית . על פי משנתו של בובר, התנועה הלאומית היהודית נושאת מסר אוניברסלי כחלוץ 'העובר לפני לאומיותם של אחרים ולסולל דרך לפניהם' . 18 משנה לאומית שנותנת מקום לאלוהות אינה רק שוללת תפיסה שמייחסת לעם או למדינה ערך עליון ובכך מונעת התפתחות של דרוויניזם חברתי, אלא גם נקשרת למושגים מוסריים, פציפיסטיים ואוניברסליים של 'תיקון עולם במלכות שדי' . 19 15 שטרנהל, בנין אומה או תיקון חברה ? , עמ׳ 13 - 16 . 16 שם, עמ׳ 27 . 17 ראו למשל : רם, שובו של מרטין בובר , עמ׳ 26 - ,27 105 - 107 ; מאור, מרטין בובר , עמ׳ 26 - ,27 29 . 18 ראו : בובר, ׳נאום בקונגרס הציוני הט״ז שבציריך ( 1929 ) ׳, תעודה ויעוד , ב, עמ׳ 303 - 307 . ראו גם : הנ״ל, ׳ציון והנוער ( 1918 ) ׳, שם, עמ׳ 215 - 221 ; הנ״ל, ׳על סגולה ועל ציון ( 1957 ) ׳, שם, עמ׳ 239 - 242 ; הנ״ל, ׳בחירת ישראל : שאילה בכתבי הקודש ( 1938 ) ׳, תעודה ויעוד , א, עמ׳ 169 - 180 . 19 ראו : ברגמן, אנשים ודרכים , עמ׳ 50 ; רצבי, ׳אידיאולוגיות לאומיות-אורגניות׳, עמ׳ 137 - 167 .
|
|