|
|
עמוד:59
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 59 הכפיפות השונה וההרכב החסר מגבילים את היכולת לקבל בור"ש החלטות ביטחוניות ברמה הלאומית . ההחלטות המשמעותיות מתקבלות ב"ור"ש מורחבת" בראשותו של ראש הממשלה בפועל, רוחו שורה בחדר ומשפיעה על השיח המתנהל בו . היכרות מוקדמת עמו ועם תפיסותיו, תבטיח הלימה טובה יותר בין ההחלטות שיתקבלו לבין תפיסת עולמו הביטחונית וכתוצאה מכך החלטות איכותיות יותר . ההשלכות הרחבות של מבצעי הקהילה מצריכות ממשק הדוק בין ור"ש לבין מל"ל, שאמון על עבודת המטה של הדרג המדיני בנושאים של ביטחון לאומי . ואכן, בהתאם לחוק המל"ל, ראש המטה לביטחון לאומי אמור להיות מוזמן לכל דיוני הוועדה, אלא שהחוק לא מיושם באופן קבוע והממשק בין הוור"ש לבין המל"ל כמעט ולא מתקיים . ור"ש ומסגרות מקבילות הרכב הוור"ש אינו מאוזן מעצם ההבדל בין מעמד ראשי המוסד והשב"כ, לבין ראש אמ"ן . הראשונים הם ראשי ארגונים והמקביל הצה"לי שלהם הוא הרמטכ"ל . הם בעלי סמכות החלטה מלאה על הארגון בראשו הם עומדים ועצמאותם רבה . זאת, בעוד ראש אמ"ן פחות עצמאי מהם, שכן כפוף לרמטכ"ל ולשר הביטחון, וסמכויות הפעלת הכוח שלו מצומצמות משלהם, ותלויות באגפים אחרים בצה"ל כמו חיל האוויר . אמ"ן מאידך גדול יותר ותחומי האחריות שלו רחבים יותר . הכפיפות השונה וההרכב החסר מגבילים את היכולת לקבל בור"ש החלטות ביטחוניות ברמה הלאומית . ההחלטות המשמעותיות מתקבלות ב"ור"ש מורחבת" בראשותו של ראש הממשלה, בו משתתפים, לצד ראשי הארגונים, גם שר הביטחון והרמטכ"ל . הרכב "ור"ש מורחבת" ובכירותו, מאפשרים לקיים בו הערכת מצב ולגזור ממנה החלטות בכל תחומי הפעלת הכוח . כך העיד תמיר פרדו, ראש המוסד בעבר, שהוור"ש המצומצם הלך ודעך בתקופתו משום שההחלטות החשובות התקבלו ב"ור"ש המורחבת" . כך גם העידו ראשי המוסד בעבר, נחום אדמוני ודני יתום . זאת ועוד, החלטות שיש בהן השלכות בתחומים שמעבר לגבולות הקהילה מתקבלות בפורומים אחרים, בהשתתפות נציגי גופים שאינם מיוצגים בור"ש, כמו משרד החוץ, משטרת ישראל ואגפים נוספים בצה"ל . ככל שהממשק המקצועי בין גופי הקהילה התרחב, נבנו מסגרות נוספות לתיאום ואלו מאפשרות קבלת החלטות בזמן אמת . הדבר נכון גם לראשי הארגונים שמעדיפים לעיתים לקבל החלטות בפגישות העבודה העיתיות שיש להם עם רה"מ, בלא להידרש להיוועצות עם עמיתיהם . כך קרה שתכולות הוור"ש הצטמצמו עם השנים לדיון בתחום המבצעי - סיכולי בלבד וגם אז כשלב מקדים לקראת דיון בור"ש המורחב . לסיכום, הוור"ש התחילה כחלק מניסיון למסד מנגנון על - קהילתי מסודר ושיטתי . הניסיון נתקל בכוחות חזקים ומשפיעים שהתנגדו מימין, האלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן, במרכז ראש המוסד, יצחק - חקה חופי, וראש השב"כ אברהם אחיטוב . ההרכב האחרון של ראשי ור"ש שהסתדרו ביניהם היטב ? למיסוד והעדיפו מבנה רופף ומבוזר שהקנה להם עצמאות רבה ויכולת ושליטה בקווים קצרים יותר . העובדה שהוור"ש שרדה במשך השנים מבטאת את הצורך שהיה בה לתיאום בין הארגונים ובינם לבין הדרג המדיני . אלא שהמציאות השתנתה ופונקציית התיאום מקבלת מענה בדרכים שונות ומגוונות, שלא היו קיימות בעת הקמתה . למרות זאת, הוור"ש לא הותאמה לשינויים שחלו בסביבת הקהילה ולכן איבדה חלק ניכר מהרלוונטיות ומיכולת ההשפעה שלה . תחומי העיסוק בה הצטמצמו לעיסוק בנושאים מבצעיים טקטיים בהם קל יחסית להגיע להסכמות והיא לא עומדת בייעודה בכל הקשור לטיפול בסוגיות עומק עקרוניות, או לפתרון מחלוקות בין ארגוניות . במבט רחב יותר, הוור"ש מהווה ביטוי לתרבות האסטרטגית של קהילת המודיעין ולתופעות רוחב שהן חלק מהתרבות הזו – העדפה של אלתור על פני מיסוד, הסכמות נקודתיות על פני פתרון מבני ושיטתי, הסדרות על פני רפורמה תשתיתית ויסודית . כל זה תוך עקיפת בעיות היסוד והתבססות על יחסים בין אישיים ועל קשרים בלתי פורמליים . קהילת המודיעין הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך של תחקיר וחשבון נפש לאחר כישלון ה - 7 באוקטובר . תהליך זה יכול וצריך להוביל גם לרפורמה מקיפה בקהילת המודיעין כולה . חלק משמעותי ברפורמה שכזו יצטרך לעסוק בקומת הניהוג של הקהילה ובתוכה ור"ש * * . במסגרת זו יש טעם לבחון מה היה חלקה של ור"ש בתהליכים שהובילו לכשל ואילו פתרונות מבניים ותהליכיים יתאימו באופן המדויק ביותר לאתגרים העתידיים של הקהילה כולה . * מאמר זה נסמך בין היתר על ראיונות עם אהרון זאבי ראש אמ"ן לשעבר ותמיר פרדו ראש המוסד לשעבר ; אתרי האינטרנט של המל"ל ומבקר המדינה ; מאמרים וספרים שעוסקים בקהילת המודיעין ; מסמך ה"מגנא - כרטה" הקהילתי משנת 2004 ; וגיליונות מבט מל"מ . * * ראו גם מאמרם של מתי נור סלע ויוסי בן ארי : השלכות שבעה באוקטובר על מודל צמרת הקהילה ( מבט מל"מ 97 , מאי 2024 , עמ' 41 ) .
|
|