|
|
עמוד:18
אדר תשפ"ו, מרס 6202גיליון 102 18 הצבאי : מפקד סנטקו"ם הגיע לסדרת פגישות עם ההנהגה הקטרית בדוחא, ויחד עם הרמטכ"ל המקומי חנך פיקוד אווירי משותף לשני הצבאות, הראשון מסוגו במזרח התיכון . ניכר כי המטרה הייתה לענות לחששות קטר, כיוון שלתפיסתם, המידע לגבי ההתקפה הישראלית היה בידי וושינגטון, אך הם לא שותפו בו . אך, כלל מהלכים אלו גם היו בעוכרי קטר . קובעי המדיניות הקטריים היו רגילים החל משנות התשעים ל"שקט תעשייתי" מבחינת העיסוק האמריקאי בהם, הן במערכת הפוליטית והן בחברה האזרחית . והנה, החל מה - 7 באוקטובר הופיעו קולות שביקרו את ההשפעה הקטרית המוגזמת, על רקע הקשר בין קטר לחמאס . הצעת חוק בבית הנבחרים לביטול הגדרת קטר כבעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו אומנם לא צלחה, אבל ההודעה של אוניברסיטת A & Mססקט לסגור את השלוחה שלה בדוחה הביאה לתרעומת קטרית גדולה . הייתה זו עדות להשפעה ברמה האזרחית . דוגמה בולטת נוספת הייתה בביקורת הפומבית החריפה שהשמיעו העיתונאית המקורבת לטראמפ, לאורה לומר, כמו גם איש התקשורת מרק לווין, שמונה על ידי טראמפ למועצה המייעצת לביטחון המולדת . מגמה זו קיבלה משנה תוקף לאחר הצעדים של טראמפ לטובת קטר, משתומכים רבים של טראמפ התנגדו לרעיון להילחם למען קטר כפי שהשתמע מהצו של הנשיא . מנגד, לחץ קטרי התבטא בגינויים כלפי ה"ניו יורק טיימס", כאשר זה פרסם מידע בדבר המימון הקטרי את משפחת סטיב ווויטקוף, ממונה טראמפ למשא ומתן . כאשר התייחס חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי פיין לדבריה של לאורה לומר, ואמר כי קטר מממנת אי - שקט בארצות הברית ומהווה איום באמצעות אימוני טייסי קרב בארה"ב, הוא זכה לתגובה חריפה מצד שגרירות קטר בוושינגטון . ההשפעה השלילית על קטר ניכרה גם כאשר לומר תקפה את המדיניות הפרו - קטרית של ד"ר סבסטיאן גורקה, סגן העוזר לנשיא לענייני טרור : זה נדרש להגיב בציוץ בו השווה את הקשר עם קטר לכורח, בדומה לתקשורת עם הטליבאן . עניין זה המחיש את הפגיעה בקטר בדיון הפומבי אודותיה, מה שהחריף בעקבות השלכות המתקפה בדוחא . הזירה הישראלית כחלק מריצוי קטר, הכריח טראמפ את נתניהו להתנצל בשיחת טלפון עם ראש ממשלת קטר, כאשר בחדר הסגלגל נכח נציג השלטון הקטרי עלי א - ת'ואדי . בכל זאת, נתניהו הכניס לתוך ההתנצלות ביקורת על התמיכה באחים המוסלמים ; האופן שבו ישראל מוצגת ב"אל - ג'זירה" ; והתמיכה בעמדות אנטי - ישראליות בקמפוסים . אך הייתה זאת דוגמה לחוסר העקיבות הישראלי והגישה הכפולה ביחס לקטר - פעם היא מדינת אויב, ופעם שותפה באזור, שחקנית מאוד מרכזית בסוגיות ה"בוערות" שעל הפרק, ובעיקר – המו"מ לשחרור החטופים הישראלים . קטר כבר אינה שחקן המצוי מאחורי הקלעים . בניגוד למצב לפני המלחמה, שהידע הציבורי על קטר היה מינימלי ( למעט כל שהתרחש סביב המונדיאל שם, בסוף שנת 2022 ) , דעת הקהל הישראלית, משמאל ומימין, רואה כיום בקטר גורם עוין . פרשת "קטרגייט" והחשדות הנלווים אליה רק הגבירו גישה זו . גם מכוני מחקר ואישי ציבור ישראליים שראו בקטר גורם פרגמטי שיש לשתף איתו פעולה, פיתחו עמדות שליליות כלפיה, בשל ההקשרים הפוליטיים בישראל . זו הייתה דוגמה נוספת, אם כן, לכך שקטר הגיעה לקדמת הבמה אך הפרסום היה גם בעוכריה . הזירה הפלסטינית לאורך כל המלחמה תנועת החמאס זכתה לא רק לגב כלכלי מקטר, אלא גם לסיוע דיפלומטי ותקשורתי . אך דוחא, שהייתה מזוהה עם שלטון חמאס, הציגה עצמה כמי שלוחצת על התנועה ואינה תומכת בה . לכאורה, שינוי גישה זו הופיע בחתימת קטר באו"ם על התוכנית הצרפתית - סעודית, שכללה תמיכה בפירוק חמאס מנשקו ( בפועל, הייתה זו חתימה רק בקונטקסט של סיום המלחמה כפי שהצהיר הנוסח ) . קטר הבטיחה במהלך המלחמה מספר הבטחות, דוגמת רמיזה על סגירת משרדי חמאס בדוחא בסוף המלחמה . רוח השינוי לכאורה ברגע התקיפה . משמאל : שר הביטחון כ"ץ, המזכיר הצבאי, אלוף רומן גופמן, ראש הממשלה נתניהו וראש הסגל צחי ברוורמן ( צילום : לע"מ ) החל מה - 7 באוקטובר הופיעו קולות בארצות הברית שביקרו את ההשפעה הקטרית המוגזמת, על רקע הקשר בין קטר לחמאס
|
|