|
|
עמוד:57
אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 57 של "המוסד לתיאום" . זאת כפועל יוצא של מערכת היחסים העכורה בין שילוח לבין איסר הראל, ראש השב"כ, ששיתקה את פעילותו, ובשל עיסוקיו הרבים של שילוח עצמו . במהלך כל תקופת פעילותו של "המוסד לתיאום", המשיכה ור"ש להיפגש בתדירות גבוהה, פגישות שהיו הכרחיות מן הסתם נוכח הצורך בתיאום הדוק של פעילות ארגוני הקהילה הצעירה . ביולי 1952 התפטר שילוח מתפקידו ואת מקומו כראש ה"מוסד לתיאום" וכיו"ר ור"ש תפס איסר הראל . דמותו של איסר ומערכת היחסים העכורה שניהל עם כל ראשי אמ"ן, עיצבו את דמותה של הקהילה במהלך השנים שיבואו . תקופה זו התאפיינה במאבקי כוח בלתי פוסקים שהעיבו על יחסי אמ"ן והמוסד ושיבשו את פעילות הוור"ש . כך עלו בדיוני ור"ש באותם שנים טענות הדדיות לפיהן המוסד ממדר את אמ"ן, מקורות המוסד תורמים תרומה בלתי מספקת לצי"ח אמ"ן ומנגד טענות על מעבר בלתי מתואם של קציני אמ"ן לשירות במוסד . רק לאחר התפטרותו של הראל במרץ 1963 ומינויו של מאיר עמית לתפקיד ראש המוסד, וראש אמ"ן במקביל לתקופה קצרה, החלו היחסים בין הארגונים להשתפר והדבר בא לידי ביטוי גם בפעילות הוור"ש . גם בהמשך, המשיכו דיוני ור"ש לשמש בבואה ליחסי הכוחות בקהילה, לשוני בתרבות הארגונית ולדמותם של ראשי הארגונים עצמם . כך למשל העיד כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, בספרו "שב"כ בין הקרעים", שחילוקי דעות בין אמ"ן לבין המוסד לגבי הסבירות לפרוץ מלחמה עם סוריה סביב דיווחיו של יהודה גיל, העכירו את יחסיהם של ראש אמ"ן אורי שגיא וראש המוסד שבתי שביט ובאו לידי ביטוי בולט בדיוני ור"ש באותה תקופה . חולשות יסוד הדפוס שנטבע בשנים המעצבות הראשונות ממשיך ללוות את הקהילה עד היום . הארכיטקטורה הבסיסית של קהילת המודיעין מתאפיינת בביזור רב שמאפשר לגופי המודיעין, בדגש למוסד ולשב"כ, עצמאות רבה, ולדרג המדיני יכולת שליטה בהם בקווים קצרים . אין לקהילה דרג מנהל או גופי תיאום קבועים והוור"ש מהווה ייצוג מוסדי כמעט יחיד לעצם קיומה של קהילת מודיעין . בהיעדר גורם על שאחראי על המכלול הקהילתי, נטל הייצוג של הקהילה נופל על ראשי הארגונים שמטבע הדברים אחראים בעיקר לאינטרס הארגוני שלהם . מדובר בחולשת יסוד שהקהילה סוחבת מאז הקמתה ועדיין לא נפתרה . שורת ועדות חקירה וגופי בדיקה הצביעו על הפער המבני והמליצו למסד שכבת ניהול לקהילה, ללא הועיל . כך עלו המלצות להקמת גוף מרכזי לתיאום ואכוונה, הקמת מטה למודיעין לאומי, מינוי יועץ מודיעין לראש הממשלה ועוד . הן לא מומשו או לא שרדו במבחן הזמן . במבט רחב יותר, קהילות מודיעין במדינות המערב הכירו בצורך בגופי אכוונה ופיקוח ונתנו לו מענה באמצעות הקמת מסגרות על - קהילתיות . כך "מנהל המודיעין הלאומי" ( DNI ) בארצות הברית, "ועדת המודיעין המשולבת" ( JIC ) בבריטניה, מתאם השירותים הצרפתי, ועוד . גופים אלו מייצגים את האינטרס הלאומי הרחב וכנגזרת ממנו אחראים על נושאי רוחב כמו תיעדוף הצי"ח, פתרון מחלוקות, הערכת המודיעין הלאומית, סנכרון ומניעת כפילויות, קשר עם הדרג המדיני וכו' . בישראל, נושאי הרוחב הללו מטופלים באופן מבוזר, או לא מטופלים כלל, דבר שמקשה על היכולת לגבש תמונת רוחב, לפקח, לסנכרן ולמנוע נפילה של נושאים בין הכיסאות . החולשה העיקרית של ור"ש כמנגנון קבלת החלטות נעוצה בהרכב שלה . אין בה היררכיה ומכאן שאין בחדר ראש ארגון שדעתו עדיפה על פני אחרות . התוצאה היא קושי לפתור מחלוקות, גרירת חילוקי דעות לאורך זמן, ומכאן פגיעה בתפקודה התקין של הקהילה . הביטוי הבולט לכך קשור למחלוקות סביב חלוקת תחומי האחריות בין הארגונים . כך היו שב"כ ואמ"ן חלוקים במשך תקופות ארוכות לגבי האחריות המודיעינית והסיכולית בעזה שאחרי ההתנתקות בשנת 2005 . המחלוקת הזו לא הוכרעה וכתוצאה ממנה נפגע המענה המודיעיני הקהילתי לזירה . החיכוכים הללו מלווים את הקהילה מאז הקמתה ולמעט מאמץ אחד ( מסמך המגנא - כרטה שנכתב בשנת 2004 ואושר על ידי רה"מ שרון בינואר 2005 ) , לא נעשה ניסיון מקיף ויסודי לפתור אותן . ור"ש למעשה לא מממשת את ייעודה בתחום זה ולכן בהיעדר הסדרה, דפוס הפתרון המקובל הוא הסכמות נקודתיות ומזכרי הבנות דואליים ( MOU ) . כך לדוגמא בין שב"כ לבין אמ"ן בשנת 2016 . החלטות הפורום אמורות להתקבל בהסכמה מלאה ובמקרה שאין הסכמה יש לעלות לראש הממשלה להכרעה בן גוריון וראובן שילוח . ראש הממשלה הטיל על שילוח את הקמת הור"ש והוא אף עמד בראש הוועדה שהתכנסה לראשונה ב - 1949 . 4 . 8 . ( צילום : לע"מ ) שב"כ ואמ"ן היו חלוקים לגבי האחריות המודיעינית והסיכולית בעזה שאחרי ההתנתקות . המחלוקת הזו לא הוכרעה וכתוצאה ממנה נפגע המענה המודיעיני הקהילתי לזירה
|
|